סיפורים

קרררררררר...

הוצאתי לרגע קצה אצבע אחת מתחת לשמיכת הפוך הכבדה והחמה, ומיד הכנסתי אותה חזרה.
מעולם לא ביקרתי בסיביר, וזה משהו שלא עלה ולא יעלה על הפרק (לא של היד, ולא בכלל)
ואני פוסקת חד משמעית:בירושלים קר יותר, מה זה קר, קפאון, מתחת לאפס.
אם אני רועדת מתחת לפוך,שמעליו מונחת פרוות מינק (מלאכותי, לא מלכותי), ושני מעילים כבדים מצמר טהור, גרביי צמר צבאיות לרגליי, כפפות מעור  טלה(שוב,, לא אמיתי, אני לא מנצלת בעלי חיים) על ידיי, פיג'מה תלת מימדית לגופי, צעיף מוהר בצורת כובע הגרב מימי הפלמ"ח על ראשי, בקבוקי גומי לוהטים
פזורים מסביבי...וקר לי, זה אומר שבסיביר חם יחסית לירושלים.
החלונות הכפולים סגורים הרמטית, החימום הרצפתי עובד ללא הרף,
הדלקתי את תנור האפיה לטורבו מאאאתים ושלושים מעלות, ופתחתי את דלתו.
הפעלתי מייבשי שיער במלוא העוצמה בכל חדר וחדר, מילאת אמבטיה במים רותחים,
הקומקומים שורקים, הבעל גם.האדים מציפים את הבית, הוישרים לניטרול אדים התחילו לעבוד
אוטומטית.אני קופאת, משקשקת, כפור כזה לא זוכרים זקני צפת מאז החורף שעבר.
התקשרו מחברת  החשמל להזהיר אותי שעברתי את מהירות האור,ביג דיל, הם עושים זאת כל השנה, גם לי מותר פעם אחת.
אם כבר, לעזאזל קפוא כל כך, למה לא יורד קצת שלג, אולי נתחמם קצת...
 
אגב,
אם יש כאן מישהו שקרא,את הקטע  הנ"ל,ולא רעד
מקור-סימן שהוא לא ירושלמי.
 
© שיבולת ברזני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 



מי שקרא את הקטע הנ"ל ולא רעד מקור, סימן שהוא לא ירושלמי.

תגובות