תודה... (תודה גם לנירית וסופי....פרחי לב הזהב)

תודה לך אדוני האלוהים
על קרחוני הקוטב היצוקים
אוצרות של בדולח  ,מים שהפכו
חד-צדדיים
מראה קירות שיש צחור,אדירי מידות
צפים בריחוק אפור תכלכל
נושבים נשיבת קרור
מאזור הקפיאה,נציבי קרח
אל
להט התהפוכות
של כדור הארץ
אל
בעירת גיצים,התמוססות הררי איפוק
למערבולות של זירמי רתח עשנים
אל
מחולות אש ומדבר
יבשים לגרגירים
פוערים
לזלף מים נמסים...


תודה לך ,אדוני  האלוהים
על שסוככת בכפך
על פרח אהבה עדין צבעיו
שהנבטת בלב אוהב
שלך
ופרח בליבנו
בחממת חדריו
כמו שידעת להנביט
פרחי שדה וגן ובין מסתרי
צוקים
שפתי אודם על לחי ורדרדה
סומק צניעותה של רקפת
בהרים...


תודה לך אלוהים על מקור החום
אותו ציווית למעננו
מרחוק
להחם הארץ
להנביט כל צמח
ולפעמים
להפשיר גם לב שקפא
למוסס תרדמתו
לאביב של דיבשי חיוך
התרת כפתור
ופרח

 

 

תודה לך אלוהים

על שבראת את הפשרה

להפשיר לב קפוא

לדימעת אושר

מחייכת

בזליגתה...