יצירות אחרונות
קְצִיר חַיֶּיהָ (1 תגובות)
אביה /שירים -05/02/2025 11:21
פעימות (0 תגובות)
סמדר אביעז שלו /שירים -05/02/2025 11:08
כמתוכנן משתחררים (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -05/02/2025 07:14
טריגונומטריה. מוקדש לשמוליק,בר הסמכא המתמטי שבתוכנו (8 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -05/02/2025 07:08
לְהָזִיז הָרִים🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -04/02/2025 20:35
נפרדו דרכינו (16 תגובות)
חננאל (שם עט) /שירים -04/02/2025 18:01
פָּתַחְתִּי אֶת הַשַּׁעַר / 2 / (9 תגובות)
רבקה ירון /שירים -04/02/2025 14:35
שירים
השמרטפיתידידינו היוצאים לחופשה בצפון מבקשים שאשגיח על חתולם-קופידון. הסכמתי מיד, מה כבר יכול להיות למרות שמעולם לא טיפלתי בחיות. הם באו עם הנץ, סלסלה בידם ובתוכה מתפנק לו חתול מנומנם. מכורבל ככדור, תמים למראה אנחנו נעשה חיים-כנראה. הם עזבו את ביתי בעיניים דומעות והזכירו שייעדרו רק שני לילות. נעלתי הדלת בשקט מופתי כעת מתחיל תפקידי האמיתי. פניתי לאחור, נתקלתי בסלסלה ומתוכה קפץ הכדור בבהלה. התמתח והתארך לממדים איומים כעין חייזר שנחת מהמאדים. זינק מעליי, ניתלה על קולב ונפל עם שני מעילים מעליו. צווח ככרוכיה בבוקר סגרירי ניצלתי ת'הזדמנות, ונסתי לחדרי. מבעד לדלת הקשבתי לרעשים שבקעו מכיוונו של "כדור תמים" זכוכיות נשברות, רעמים וברקים. קופידון אחד, אינספור נזקים. לאחר שעות של מהומה רבתי ירדה לפתע דממה על ביתי. יצאתי מהחדר על בהונותיי ולא האמנתי למראה עיניי: על גל חורבות, בלב הסלון רבץ לו בנחת חתול קופידון. רגוע, מחוייך, אוזניו מושפלות,
זה הזמן לסלוח-
גם לחיות.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |