יצירות אחרונות
רוצה אותך מולי (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -17/10/2026 12:23
נפתחת כניצן (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -17/10/2026 08:22
בית חדש וחצר חדשה בשכונה (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -17/10/2026 05:22
לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ- לבמת הדיון של גלי🌹🌹🌹 (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -17/10/2026 04:27
היא מנשיבה בו רוח (5 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -16/10/2026 21:34
זרה ומוזרה (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -16/10/2026 19:42
סתיו וחלומות (6 תגובות)
דינה קגן /שירים -16/10/2026 18:15
פתלתלות במסע (5 תגובות)
מאיר לוקשינסקי /סיפורים -16/10/2026 13:48
גשם וקר/ניר ערן (9 תגובות)
Nir eran /שירים -16/10/2026 12:13
שירים
השמרטפית
ידידינו היוצאים לחופשה בצפון מבקשים שאשגיח על חתולם-קופידון. הסכמתי מיד, מה כבר יכול להיות למרות שמעולם לא טיפלתי בחיות. הם באו עם הנץ, סלסלה בידם ובתוכה מתפנק לו חתול מנומנם. מכורבל ככדור, תמים למראה אנחנו נעשה חיים-כנראה. הם עזבו את ביתי בעיניים דומעות והזכירו שייעדרו רק שני לילות. נעלתי הדלת בשקט מופתי כעת מתחיל תפקידי האמיתי. פניתי לאחור, נתקלתי בסלסלה ומתוכה קפץ הכדור בבהלה. התמתח והתארך לממדים איומים כעין חייזר שנחת מהמאדים. זינק מעליי, ניתלה על קולב ונפל עם שני מעילים מעליו. צווח ככרוכיה בבוקר סגרירי ניצלתי ת'הזדמנות, ונסתי לחדרי. מבעד לדלת הקשבתי לרעשים שבקעו מכיוונו של "כדור תמים" זכוכיות נשברות, רעמים וברקים. קופידון אחד, אינספור נזקים. לאחר שעות של מהומה רבתי ירדה לפתע דממה על ביתי. יצאתי מהחדר על בהונותיי ולא האמנתי למראה עיניי: על גל חורבות, בלב הסלון רבץ לו בנחת חתול קופידון. רגוע, מחוייך, אוזניו מושפלות,
זה הזמן לסלוח-
גם לחיות.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |