כשפי תשוקה

רוקחת כשפים בתלתליה

סוגדת לרגעים החושניים,

 מלחשת להם לחשים.

נאספים רפאיה לריח המושק

 בשורה ארוכה לואטת בם סוד,

 מביטה בכדור הבדולח מצועפת

מעלה קטורת ,מור ולבונה בחדרה,

כורה לו  בלהט שוחה לעת ערב,

 מסירה שכבות צעיפיה,

 מלמלה אחר מלמלה נושרת,

חש קידוש הלבנה באברותיו

ידע שהניס את לגיון הזרים מלבבה,

 גנרלים של תשוקות טיפסו על ירכיה

 והוא ממתין לקריאתה-

 נוע נוע סוף.