רגע אחרי השלג / ©

 יעל רגע אחרי השלג / © כרמי גבאי 31.108

 רגע אחרי השלג/  © יעל כרמי גבאי  31.1.08

רגע אחרי הלבן שעטף עיר, בלא שאון.

רגע אחרי שהרוח

הטיחה מכות נמרצות בענפים ובעלים

רגע אחרי הבוהק הלבן,

רגע אחרי המרק המהביל והחם...

רגע אחד אחרי,

מציצה שמש מבעד לעננים,

מביטה סביב... מתלבטת האם הגיעה שעתה?

מותירה אותנו מתים מגעגועים.

עדיין קר ברגע שאחרי הסערה הגדולה.

למטה, בגינה עומד יתום, קופא מקור

איש שלג לא מוכר...

אף אחד לא נותן לו לטעום מהמרק החם..

והסיר שעל ראשו, הקפיא גם את שכלו,

שמעולם לא היה לו...

רגע אחד אחרי הלבן...

עובד עירייה יושב בחוסר מעש על טרקטור

פותר סודוקו

זרזיפי נחלים מפלסים דרכם על הכביש הסדוק הישן

רגע אחד אחרי השתיקה הלבנה הנפלאה

רגע אחרי הטוהר

איש מתניע מכונית

חורץ שבילים אחרים, עכורים משהו

שמזכירים לנו, שאנחנו עדיין בביצה...

הלבן ההוא אט אט נאסף אל מימיו

כבר נתן נשיקה ואמר 'להתראות'

כבר שינה צבעו לאפור זורם בשיפולי רחוב

ושבנו אל הבלי היום...

רק הקור, עוד כאן,

מדגדג בעצמות כמו חלום בלהות.

והזכרונות והתמונות...

ואיש שלג אחד, עם גזר אחד

מביט בנו מבעד לשני כפתורים גדולים

עם ג'קט הגדול ממידותיו

פורש אלינו בתחינה זרועותיו

לעולם אינו מתייאש

מבקש כבר לשוב ולהפגש...

רגע אחד אחרי,

ואיזה הבדל...

כל הזכויות שמורות