יום האם שלי

*במלאת[מחר] עשר שנים למות אימי ביום האם ל בשבט. 

      ביום האם כמידי שנה,

 עומדת לי רוחה  הדעתנית של אימי,

 שבחרה לה יחד עם אמה האדמונית

 יום מיוחד להסתלק בו מהעולם.

הגישו לי  במקום מתנת חייה, -

שלוות  תם סיבלה וגעגוע שחרש בי תלמים..

 סרגה חייה באלפי לולאות ססגוניות מחממות,

ומזה עשור אין מי שיחם ויגוון ימותי.

 אהבה את המילה הכתובה ואומנות צרופה,

ואני זה עתה  הגשמתי אהבותיה,

 כתבה חייה בחיי,

ברשה צבעיה  בציורי -אישיותי.

 אמרה- "האדם ישא ביתו כצב

לאשר תובילו דרכו,"

 ואני, הצב הסואן,והיא ביתי ונתיבי.

 שופעים כאשדות נחלים

מאגמי עיניה לאגמי,

 של ערכי -מורשתה ילכו נכדיה

וניניה שלא  זכתה להכירם.

,6.2.08