יצירות אחרונות
כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/04/2024 02:53
מגדל מילים (0 תגובות)
אילה בכור /שירים -27/04/2024 20:56
זְרִיחָה חֲדָשָׁה (0 תגובות)
אביה /שירים -27/04/2024 18:08
שאני אפחד? (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -27/04/2024 13:43
הראיון (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -27/04/2024 11:09
ימי התכלת העזים (2 תגובות)
אסנת אלון /שירים -27/04/2024 03:49
חיפשתי מילה (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -26/04/2024 23:37
סיפורים
לבןעמדתי על גשר אבן, והסתכלתי למטה שחור קרש עץ רעוע נבקע בתוך הריאה שלי. ביבי העץ הקשים נשברו כל אחד למקום אחר, חורטים בבשר החי את חותמם. קרש עץ רעוע נבקע בתוך הריאה שלי. סיבי העץ הקשים נשברו כל אחד למקום אחר, חורטים בבשר החי את חותמם. הנשימה האחרונה שניצלה מהן ברחה החוצה ונבלעה באוויר. נחנקתי, הרוח הקרה התהדקה סביב הגרון ושרפה את העור שמתחת לסנטר שלי. הוצתה אש, נשרפתי. אני עומד במקום, לא זז. הזיפים שלי מחממים את לחיי, עוטפים אותם ושומרים עליהם. טיפת זיעה זולגת לתוך האף, הדגדוג נבלע בתוך הכאב האינסופי. בגוף שלי מתפשטת במהירות צמרמורת. היא מעירה כל קשקש עור לאורך הידיים שלי והרגליים שלי. אני מרגיש בכפות רגליי את האבן, מתחילה להתחמם מהאחיזה שלי בה. לפחות היא, לא יכולה להתיר את האחיזה אם זה דביק לה מידי. היא כלואה ושבועה לי. כמה מלוכלך, חמים וגועלי שזה יהיה – זה נגזר עליה. אני אדון לה. השמיים שמעליי שחורים, צלולים, נקיים. מאחוריי, מרוח על רצפת הגשר כביש שחור, אבוד, המשכו אפוף בערפל שחור. קרש עץ רעוע נבקע בתוך הלב האדום שלי. סיבי העץ הקשים נשברו כל אחד למקום אחר, חורטים בשריר הקפוא את חותמם. ציפור כחולה עצומת מימדים הגיחה מהשמיים ועם משב כנפה, אני עף מהגשר ודרכי למטה החלה, בעוד שאני שומע אותה שרה לי קינה . תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |