יצירת מופת

 בעינייך המצועפות הבטת בו,

 צעיף דומיה עטר נשמתך.

שורת נגנים העלתה חיוך דק על שפתותייך

 עשור מרח ליאונרדו שכבות -חייך על הקנבס,

 הבטת בכן הציור ושתקת,

 גם כשמברשתו הסמיקה מעטת לחייך.

 שפתותייך מכחל בחושניות,

 בכרת להביט נכוחה ולהאלם.

 קדרות- נופייך הוחלפה בערוצי נחלים וגבעות,

 וליאונרדו נסה פצח חידת חייך,

 סוחר הבדים מונציה חיכה לאות

 לא שיער פלא הבריאה הנשית מצוי בביתו,

 את פאר היצירה  סיפרו המברשות,

 אשה פשוטה לא פיללה