פוסט זמן

יהודי בשנת 2008 יושב באוטובוס היוצא מהתחנה המרכזית בתל אביב וקורא ספר בשם "זן באמנות הקשת" שהודפס בגרמניה בשנת 1984 ותורגם לעברית בשנת 1990.
הספר - שנכתב בשנת 1951 - מתעד מאורעות פיסיות ורוחניות שארעו למחבר הגרמני המבקר ביפן בשנים שאחרי המלחמה.
במאורעות אלו המחבר מתוודע לרעיונות מטאפיסיים ותודעתיים שלא קיימים במרחב הפיסי אותו עזב למען ביקור זה,
רעיונות אשר הגיעו ליפן על דרך המסע מהודו - מאות שנים לפני המאורעות הפיסיים המתרחשים בשנת 1951, או בשנת 2008.

 

ליד היהודי יושב הודי שמבחין בספר ומחליט לספר ליהודי בדיחה גלובלית פוסט מודרניסטית:
"שלושה אנשים חולקים שורת מושבים במטוס אמריקאי : יהודי, גרמני ויפני.
היהודי אומר שהעם הגרמני שידע את היטלר רכש כה בקלות וכה בזול ערכים מקולקלים מכיוון שהוא עם נטול יסודות ערכיים,
בעוד שהעם היהודי שידע את הזוועות של היטלר מצליח לשמר את המוסר שלו במשך אלפים בשנים.
הגרמני נפגע מאמירה זו ומספר שהוא קרא את "זן באמנות הקשת" ושיש לו ידע בודהיסטי המאכלס את היסודות המוסריים שלו.
היהודי והגרמני מביטים ביפני שמביט בהם בחיוך שקט - מלא זן וחן.
לאחר שתיקה ארוכה אומר היפני: "נחתנו בטהרן"."

 

אחרי הבדיחה ההודי אומר ליהודי: "הודי זה יהודי בלי י' ויהודי זה הודי עם י'".
היהודי מגרד את הכיפה השקופה שלו ואומר: "הגענו לתחנה הסופית".