יונק הדבש

 

 רפרוף עדין, אותה חש.

 לוגם צופו  במעופו

 מיערת הדבש.

 מערה לתוכה לשדו

יונק הלשד ומחייך לכותרתה לאיטו.

 לרגישות מגעו הרך עדה.

 קרן פז נושקת לבוהק הצבעוני בדש-

כנפיו, מאירה דרכו גן ויום חדש.

 הכחול המלכותי שעוטה

 נושק לתכול רקיע- היום שמנץ.

מביט בם הברוש הלימוני

 ממתין בביישנות להאבקתו.

 גביע יערה לוטף מקורו ואומר-

 לו אך יכלו הבריות

 לחיות בדו- קיום קסום שכזה,

להותיר שנאת -השרדות לטורפים

לו רק ילמדו נתינה הדדית ,אינסופית מתמשכת,