במשכן הכנסת בירושלים, ראש הממשלה שמואל בן חיון זימן אליו בדחיפות את יושב ראש מפלגת אל חי ישראל ברגר, את יושב ראש מפלגת א"ש דוד סימון ואת יושב ראש מפלגת יחדיו אשר אורן, כדי לדון עימם על הסכמתם להצטרף לממשלה.
הוא הציג בפני כל יושב ראש את המצב הבטחוני השורר ברחבי הארץ. למרות שהשתדל להמנע מקריאת עיתונים והעדיף להשאיר את ראשו נקי מכל השפעה, הדי ההתארגנויות בירושלים וברחבי הארץ הגיעו אליו באמצעות מזכרים קצרים שנשלחו אליו משרותי הבטחון והצבא. ציין את הדחיפות שיש לנקוט בפעילות מעשית, סיפר להם כי כשפתח את הבוקר בתפילת שחרית, למרות שהקפידו בבית הכנסת שלא לדון בענייני חולין , הרי לאחר התפילה ניכר היה הלך רוח מתוח ביותר "בגבעה הצרפתית התארגנה אתמול קבוצה של צעירים מוסלמים, היה להם רצח בעינים כשעברתי" סח לו אחד המתפללים "בגילה אנשים התארגנו כדי לשמור על רכושם, תראה מבית ג'לה שולחים לחמוס ולגנוב" ציינו אחרים. בעיקר הקשבתי אמר תוך שהוא משנן באזניהם של יושבי הראש כי עליהם לעשות השתדלות הכרחית וכל היתר ביד הקדוש ברוך הוא. עלינו לפעול מהר ובנחישות הציג את הקו המתווה של מפלגת מכבי , לעשות כמיטב יכולתם למען העם והארץ והקב"ה יעזור. כעת היה עליו להקים ממשלה מהר ככל האפשר, להגישה אל הנשיא לאישור ולהתחיל בעבודתו. והוא פרש בפניהם את התיקים שניתן לאיישם על פי חלוקה באחוזים ביחס למנדטים : מפלגת מכבי 40% מכלל התיקים, מפלגת אל-חי 21% , מפלגת יחדיו 17% , מפלגת א"ש 3% , את תיקי הממשלה שעמדו על הפרק משרד הבריאות {2},* משרד החקלאות ופתוח הכפר, המשרד לפתוח הנגב והגליל {2} ,* משרד הפנים, משרד לשרותי דת {2},* משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, משרד לתשתיות לאומיות {2}, *משרד הבטחון, בטחון פנים, נושאים אסטרטגיים{2},* משרד החוץ{2},*משרד המדע, תרבות וספורט, חינוך, תקשורת {2},* משרד הרווחה, קליטת עליה, גימלאים, יהודי התפוצות{2}* משרד התיירות, משרד להגנת הסביבה {2}* משרד הבנוי והשכון {2}* משרד המשפטים {2}*משרד התחבורה {2}*
ראש הממשלה הנבחר שמואל בן חיון בצרוף סגנו, עוזרו האישי ומזכירתו הגיעו אל בית הנשיא להגיש את רשימת חברי הקואלציה, ורשימת התיקים המיועדת לאישורו של הנשיא ונתקבל בית הנשיא בחמימות בלתי מצוייה. לאחר מכן המשיך אל משכן הכנסת להשבע אמונים כראש ממשלה כשהוא מתקבל בקראות ברבו, כל הכבוד, שמואל חיכינו לך תצליח בעזרת השם. אנשים שנקבצו ליד שער הכניסנה ניסו לגעת בו, ללחוץ את ידו. שומרי ראשו ניסו להדוף את ההמון שצבא על הכניסה, אך שמואל ניגש ולחץ ידים מתעטף מחומם וחיבתם של אנשים שלא ידע את שמם אך פניהם הביעו אמון בו ובמצע הבחירות של מפלגת מכבי. קומץ אנשי דע"ל בצרוף אנשי שמאל קיצוני הניפו כרזות בגנות ממשלת הימין, בגנות שמואל בן חיון נשמעו קולות שכינו אותו בכינויי גנאי פשיסט, כמו נאצי, מדיניות אפרטהייד, נאצי ספרדי . הוא לא הגיב לקריאות אלו המשיך ללחוץ ידים לתומכיו ואחר נפנה אל המשכן.
בתוך המשכן חבריו למפלגה קיבלו אותו בקריאות חמימות, מוחאים כף אליהם הצטרפו כל חברי הקואלציה. יושב הראש הלם בפטיש על השולחן להסות את הקולות, מחייך ועיניו בורקות. ושמואל בן חיון עלה על הבמה להשבע אמונים כראש ממשלת ישראל. האולם היה מלא עד אפס מקום, כל חברי הכנסת הנבחרים ישבו דרוכים בכסאותיהם, וביציע האורחים התכנסו בני משפחותיהם ממתינים להשבעתו של שמואל בן חיון ולהשבעת אמונים ליתר חברי הכנסת. ביציע העיתונות רגשו הרוחות, מצלמות כוונו אל דוכן הנואמים, עיתונות מרחבי העולם, שדרנים טרוטי עינים ממרתון ליל הבחירות וקדחת הפעילות שאפיינה את הבחירות הללו.
יושב ראש הכנסת ביקש שקט מהקהל הרב ושמואל בן חיון הושבע לראשונה כראש ממשלת ישראל, עם תום השבעתו זינקו ממקומם קומץ אנשי דע"ל בצרוף השמאל החלו בקריאות גנאי פשיסט, כמו נאצי, מדיניות אפרטהייד, נאצי ספרדי . הוא לא הגיב לקריאות אלו, משני עברי הכניסה לאולם פרצו שישה סדרנים והחלו להוציא את מחרפי ראש הממשלה החוצה. "השאירו אותם באולם" ביקש בן חיון, "הניחו להם". הסדרנים הביטו בו, כדי לאמת את בקשתו "הניחו להם רבותיי, בבקשה" וכמה מהמתפרעים שעדיין לא נתקררה דעתם שיחררו את ידיהם בכח מן הסדרנים ויצאו במופגן מאולם הכנסת. שמואל בן חיון הביט בנותרים, המתין קמעה עד שהרוחות 9נרגעו. הנהן אל יושב ראש הכנסת וירד לאולם. אחריו עלו כל יתר חברי הממשלה הנבחרת וחלק מחברי השמאל בצרוף נציגי דע"ל חזרו לאולם לצורך השבעתם
***
איילת דלל נדחקה בין מאות המוזמנים שהגיעו לאולם קבלת הפנים, כמעט גוררת בידה האחת את רונית בן חיון מפלסות להן דרך בקושי. מעטים היו אלה שלא זיהו אותן בעברם, וחיוכים נשלחו אליהם בברכת הצלחה ויישר כח לבעליהן. איילת חייכה בעייפות מבלי להאט ולו במקצת את דרך הילוכה. רונית הנה הם היא הרימה ראשה מעל וניסתה ללכוד את מבטו של רונן , ונופפה ידיה לשלום. "רונית הגעת" שמואל בן חיון חיבק את רעייתו והיא ליטפה את לחיו בעדינות. "והילדים לא הבאת אותם" שאל, "הם ממתינים בחדרך הצמוד למשרדך עם ענת" אמרה לו "בוא ניגש אליהם". שמואל, שמואל ציון יוגב הגיע אליו מתנשף ורעייתו לצידו טפח בידו על שכם רונן "לחיים בואו נרים כוס לחיים" והם הרימו כוס "שנשכיל למלא את תפקידינו כהלכה" אמר שמואל "אמן ואמן" ענו אחריו . יחיאל בעלה של ניצה מילא בעבור הגברים כוס לחיים נוספת והם הקישו זה בכוסו של זה מאוששים ונכונים לאתגרים ושמואל עזב את אולם קבלת הפנים עם רעייתו למשרדו.
איילת דלל מחתה את הזיעה שנגרה מפניה, המיזוג פעל אך היא הזיעה כאילו שהתה בצהרי היום לאור שמש יוקדת. "היי מה קורה" שאל אותה רונן, הוא אחז בשתי ידיו בסנטרה מרים אליו את פניה העייפות. " נו ומה.. מה קורה" שאל, "בואי נצא מכאן, את מזיעה כולך". הם יצאו מאולם קבלת הפנים אל המסדרון שמעטים היו בו ההמהלכים והתיישבו בשתי כורסאות שניצבו שם. "רונן איני יודעת אם להגיד, בכלל נראה לי קצת מוקדם אפילו", אבל היא לא הצליחה להסתיר את ההתרגשות שאחזה בה. רונן הביט בה בסקרנות , מלטף בעיניו את קיומה לצידו. "לא יודעת רונן לא יודעת " חזרה ואמרה " יכול להיות אני לא בטוחה אבל יכול להיות שאני הרה. עדיין לא וודאי, בגלל זה לא כל כך רציתי לספר עדיין אבל אולי" . "מה את אומרת"שאל אותה כשעיניו עולצות "אנחנו הרי הפסקנו את הטיפולים",
"כן כן אבל נראה לי שבכל אופן כן".
"זו הבשורה האמיתית" אמר וחיבק אותה כשהוא מניח יד על בטנה. הם צחקו והיא טפחה בידה על ידו, "טפשון, עוד מוקדם קודם כל נוודא","כן כן אמר" כשהוא ממשיך ללטף את בטנה מחייך. הם ישבו כך חבוקים אינם ממהרים לחזור לאולם הארועים, הנייד בכיסו החל מצפצף, על הלוחית הופיעה ההודעה משמואל בן חיון. אנא הצטרף אלינו עם איילת הילדים מבקשים גם לפגוש אתכם ממתינים לכם במשרד. שמואל.
