http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=32589
אני עם השטויות שלי, חד לליצנים האלו חידות ומצפה שהם יפתרו את החידה. הם טיפשים כמו לחם עם עובש. הליצנים האלה לא הצליחו לפתור את החידה והציקו לאשתי הטרייה, וכשלא נענו הקימו מהומה ובלגן. כבר באמצע המשתה שצריך להיות תענוג והנאה רבה, ראיתי אותם מסתודדים עם אשתי, אבל לא שמעתי מה הם דיברו איתה, לא חשבתי שזה משהו נגדי, לך תסביר לאחד כמוני חמום מוח, שחלקם בני משפחתה, אולי נותנים לה עצות בנושאים נשיים. בלילה בזמן ששכבתי איתה, וזאת פעם ראשונה שממש נהניתי , לא הייתי צריך לעשות את זה בין הכרמים בהיחבא. היא דגדגה אותי, בעדינות כזה וגם עשתה לי מסג' בגב שקצת כאב לי אחרי שנאבקתי עם האריה, ובין לבין מזמזה את תנוך אזני, היא ביקשה שאתן לה את פתרון החידה, בעודי רדום ומסטול מהנאות הגוף, מסרתי לה את הקוד של החידה, בבוקר כשקמתי היא לא הייתה בבית, איזו בֵּאֲסָה ואיזה ייאוש כשיום שלם לא חזרה לבית, הלכתי לבית אביה, והוא עם פה פעור כמעט בלי שיניים, צוחק עלי.
"זה כל הפתרון של חידתך, חשבנו שיש בחידתך משהו יותר חכם".
"מה? על מה אתה מדבר, באתי לקחת את אשתי". אני אומר לו מתעלם מהערתו הצינית.
"חבל"ז, אשתך כבר לא אשתך".
"מז'את אומרת לא אשתי". אני שואל אותו בתמיהה ומרגיש את הלמות ליבי ואת הדם החם שלי זורם במעלה הגוף לרקותיי.
" מסרתי אותה לאיש אחר שהוא יקר לי והוא בן פלשת".
"אני אראה לך פלשת שלשת, רוץ תקרא לה מהר שתצא מהבית".
"היא לא כאן, אמרתי לך היא נסעה לפלשת". לא יכולתי יותר, למדתי לרסן את האנרגיות שלי, אבל אם דורכים לי על היבלות, אני משתולל, לא הכרתי אף אחד מהם מחצי מטר, הרבצתי לשלושים איש מבני משפחתה, הם לא הכירו את האמ'אמא שלהם, העיקר ששילמתי את חובי לבעל אולם השמחות, מסרתי לו עוד באותו יום 30 חליפות מהודרות שלקחתי אחרי שהרבצתי להם.
הבנתי שזה לא רק אבש'לה, נסעתי לפלשת לקחת את אשתי בחזרה, ואז הפלשתים האלה ממש התגרו בי. הם לא מכירים אותי, שבאה לי הג'ננה אני לא מכיר אפילו את אימ'שלי. תפסתי 300 שועלים שמסתובבים בשדות פלשת בהמוניהם, קשרתי לפידים בוערים לזנבותיהם, ושילחתי אותם לשדות החיטה שלהם, לא אשכח את יללות השועלים המסכנים הבוערים ושדה החיטה העולה ומתמר באש משחית את היבול.
אמ'ממה הפלשתים האלה, בלתי מתפשרים כמו אלה בני בני בני בני חלציהם הפלשתינאים היושבים בעזה ומציקים לבני שדרות. המנוולים האלה נקמו בי, הם הוציאו בשעת לילה את אשתי ואת אביה ושרפו אותם חיים, איזה טמבל אביה, הוא חיתן אותה עם פלישתי , אז קצת הגיע להם, ולפלשתים האלה הראיתי "שׁוֹק עַל יָרֵךְ". והם עוד פעם רצו לנקום, ואף הציקו לאנשי יהודה שהביאו לי עצומה בכתב ידם, שאפסיק להתגרות בפלשתים, אני מתגרה בהם? הם לא נורמאליים, אני לא מתגרה באף אחד, בני יהודה האלה סכסכנים, מי יודע אולי יש להם עסקים עם הפלשתים והם שומרים על האינטרסים שלהם, סתם שמאלנים, מקרקרים כמו תרנגולות מסביב לפלשתים, לא מבינים שהם רוצים את כל חבל הארץ הזאת לעצמם. קיבלתי צו מעצר מבני יהודה, כי לא הסכמתי להפסיק להתגרות בפלשתים, איזה בלגן עשיתי להם, כתבתי על מעצרי בכל עיתוני היום, עד שהדבר הגיע לזקני השבט המכובדים, שכמובן הקימו ועדת חקירה, איך לא?! על כל פשלה שנוגעת לפלשתים מקימים ועדות חקירה ביזאריות, שמתברר שרק שלושת אלפים איש דרשו את הפסקת הידרדרות יחסי עם הפלשתים, והם הם שדרשו לעצרני, כמו בכל פאשלה פוליטית אף אחד לא אשם, אז שיחררו אותי ממעצר הבית. כל כך הייתי מרוגז על הפלשתים הטמאעים האלה שמנסים לעשוק אותי,ומנסים לעשות ממני מ'זה מטומטם.
יום שחרורי מהמעצר היה בשביל הפלשתים יום אבל, עבורי יום חג, מצאתי לחי חמור וְאֶחָד של כלי, והכיתי בה אלף פלשתים.
המשך יבוא.
