עוגת מילותי

 אהיה מתנודדת בחבל הטבור אליהם,

 גם כי אטבול בנהרות -השירה

 לא אדע שובע,

 מתעלסת אנוכי עם המילים

 במיוחד עם הפשוטות והבוהקות שבהן,

 כי אוהבת פשטות תמה

 הנעה בחדרי  החמימים.

 לשה אותן בתנופת ידי

 מרדדת אותן עד דק

 עד שגם עוגת מילותי

 נבהלת הימני,

 מרשה לי לקשט בה

 כאשר תאבה נפשי,

 ולעיתים חרדה מעוצמת מילותיה

 הזרויה עליה

 ומתפוררת   מתמוגגת לאיטה.

 .