כמעט חשתי את הזרם שעובר בי,מטלטל את גופי ולוחש בלי
כל הפסק..
ידעת,י וניראה לי כי הדחקתי אותו טוב..
את הרגש ההוא..
שהיה "שבוי" בתוך עצמו,התחבא הוא, ולא רצה לצאת אליי...
לא רצה, שאגלה אותו, ולו במעט.
אני לא יודעת איך נקלעתי למצב הזה,למה חייב להיות מצב כזה שיודעים
מה מרגישים אבל מתחמקים כל הזמן,
כניראה משחקי המבטים היו טובים כמו, שאני, והבחור היינו
במשחק האהבה הזה,משחק האשליה הזה
שגרם לכל מי שמסביב לתהות על קנקנו
אם אמת או לא..
אני זוכרת את הרגע כאילו היה אתמול..כאילו לא חשבתי על זה בכלל
כאילו לא חשתי בכל חלקי גופי את אותה האהבה שסחפה
אותי והתקרבה אליי ללא ידיעתי כלל..
אולי חשבתי חשבתי לעצמי אולי בכל זאת הכל משחק ולא אמיתי...
יכל להיות דבר כזה שתלמיד הכי פופולרי בתיכון ידוע,ישים עיין על בחורה
שלא מודעת למה שהיא גורמת לו..
זה גרם לי לתהות,ואולי להבין שמה שאני עושה
זה ההפך מהנכון..
כאילו לא ידעתי שזה יבוא הרגע הזה האינטימי שלי..
שאותו לא אשכח ,ולו לא כמעט
הרגע הזה שהיה כ"כ משמעותי בשבילי,לא חשבתי שיחצה את הקו האדום אצלי..
ואולי זה החמיא לילדונת צעירה שהחייים עוד לפניה.
אני לא ידעתי שאת כל הרגעים האלו,אשמור איתי,בתוכי,בותך
הנפש שמבינה הכל..
בכוח העצום הזה שאני לא מראה אותו מתי צריך..ובבטיחון שכולם חושבים
שאין לי..
שיורדים עלייך אתה מיד נסוג לאחור,וכך גם הביטחון והכל..הוא פשוט הולך לאיבוד מולי
לא הבנתי את מה שעלול לקרות,לקחתי את הכל במין רוגע שלווה לא עשיתי מזה כלל עניין..
נכון שחלק מזה הלחיץ אותי,אבל אני סמכתי על עצמי שידעתי להתמודד אז
טובים עם הדברים,בדיוק כמו שאני עכשיו.
לא האמתי שאותו בחור,שחצי בנות מהשיכבה פשוט מקיפות
אותו מכל צד..ופשוט מעריצות את האליל שלהם
ועוד על מה? ביגלל יופי? ביגלל דאווין? אגו? זה המשחק?
אני יודעת שבגיל הזה 17 חשוב היופי,ומכיוון שאני לא כ"כ התמקדתי בזה
הייתי יותר חרוצה ושקדנית ומאשר יפה ונואשת..
אני זוכרת ש..באותו היום שהחברה שלי איימה עליי
כן כן חברה שלי הכי טובה מהיסודי,אימה עליי,אני עד עכשיו לא קולטת
לא יכולה להבין,אם זה היה מעשה שובבות או מתוך ידיעה שסתם היא מקנאה בי..
בכל אופן כל הסיטואציה היתה בהחלט מוזרה ביותר
באותו היום למדנו ספרות..ביקשתי מהמורה ללכת לישתות מים כי הייתי צמאה
איזה איתוי בחיי,החברה שלי שלא אוהבת ללמוד במיוחד
ניגשה איתי ובדרך דיברנו {איך לא על הבחורים הפופולארים}
בעודינו חוזרות,ניגש אליינו המורה למתמתיקה ודיברנו גם איתו
החברה שלי סיפרה לו,שאני מאוהבת בבחור ההוא
אז המורה שאל אותי " "זה עם העניים הכחולות הגבוהה?"
חברה שלי מיד ענתה לו "כן"
אני ישר דרכתי לה על הרגל בכוונה ואמרתי לה בכעס
"הבטחת לי שתשמרי על זה בסוד. שלא תגידי כלום למה את אומרת לו?"
היא אמרה לי "תיחרגעי,הוא לא יעשה כלום"
אמרתי לה בעודי רותחת.."אבוי לך עם הוא ילך ויספר לו אני לא אדבר איתך יותר"
היא היתה בשלה רגועה ושלווה לא חוששת מכלום שיבוא בדרך..
ממש זה יכול להרטיח,איפה האמון כאן? מה גם על אנשים קרובים אלייי? אנני יכולה לסמוך והם בעצם האויבים שלך?
חבל סיפרתי לה את הסוד שלי,אני מצטערת על כך עד היום
כי היא איימה עליי כבר מתחילת השנה,וזה לא אופייני לה,אבל עד כאן
אני לא אוותר לה,אם היא רוצה לסכסך זה לא יעבור לה בשקט..
הלכתי וישבתי על המדרגות כדי להרגע לנשום אוויר
כאילו לא שמעתי כלום מהשיחה הזאת..לנתק את עצמי לגמרי..
לא יכולתי כי משהו משך את עיניי,אותו מורה "חמוד" שהבטיח לי שלא יגיד לבחור
נעמד מולו וראיתו אותו לוחש לו משהו
ומביט עליי,עלייי!!!
הבחור הסתובב אליי ואמר לי "אני בא אלייך" ועשה כזו תנועה כאילו באמת עומד
לבוא אליי..
לא קלטתי שהוא צחק עליי עם החברים שלו {מאד אופייני לו}
כעבור שעה אני וחברתי ישבנו בחצר,וחיכינו למורה לתאוריה
אני רואה את הבחור הזה והחברים שלו באים אליי
והבחור החמוד הזה מוטי קראו לו
מוטי היה גבוהה קומה ורזה
הוא לבש גינס כחול שהלם את הופעתו בתור בחור פופולארי
בשילוב עם חולצה צמודה בצבע תגלת..
הוא הרכין את מבטו אליי ואמר לי "אפשר לשבת לידך?"
בקול הכי יפה ומתוק ששמעתי אי פעם..
הבטתי עליו ועניתי לו "כן תשב" {הוא חשב שאני התרגשתי ובכלל כלום לא הזיז לי}
הוא ישב לידי צמוד ממש נידבק אליי עם הגוף שלו,לא היה לי נוח אז זזתי,הוא ראה זאת וזז שוב,הרגשתי כאילו גל חום עוטף אותי
בחוזקה ולא מאיים להרפות ממני
שוב זזתי ושוב הוא ישב לידי צמוד,ממש לא היה נוח לי
אני לא אוהבת שנידבקים אליי זו חוצפה
בשביל החברים שלו זו היתה הצגה,אני לא הבנתי מה יש לצחוק כאן?
שהוא כאילו מנסה לפגוע בי ע"י כך שהוא מתקרב אליי
יכול להיות מאד,כי הרי לפני רגע נודע לו ממרוה אחד שאני דלוקה
על החבר שלו,הוא קינא זה בטוח..
אם הוא קינא בו אז זה אומר משהו על הרגש שלו..
לא ככה?
אז כבר בפעם הרביעית זז ווניצמד אליי, אני כבר "עיפתי" ממשחקי הכוח האלו
אז עברתי מקום ליד החברה שלי...
הוא הביט בפניה ואמר לה : "אל תדברי איתי,אל תצעקי עליי,אל תשלחי לי פקסים
אל תזרקי עליי דברים..ואל תפני אליי יותר ברור.."
אליי הוא פנה גם ואמר "ואת?,אל תעשי זאת יותר"
עניתי לו בשיא התמימות "אבל מה עשיתי?"
הוא רב בכאילו עם החבר שלו השכיב אותו על הריצפה
ועשו כזו הצגה מאד "בוגרת"
הוא הטיח בו מילים ואמר לו "אתה ניכנע? אתה ניכנע?"
הוא הניח את הידים שלו עליו,וממש עלה עליו
{בצחוק}
הכל כמובן היה מתוכנן מראש אל דאגה
לא קרא כלום
בטח לא למוטי והחבר'ה שלו..שדיבנו אותו
והתערבו עליי..אני כמעט בטוחה בכך..
מוטי השיב בקול חד וברור
"אתה נכנע?" אז חבריו צעק "ד דיי די אני נכנע
הוא חזר אליי והשיב "אל תעשי זאת שוב אוקיי?" והלך
ואני נותרתי המומה..כלא יודעת מה עשיתי ומה גרם לו להתנהג מוזר..
מה יכול להיות זה ביגלל החבר שלו? הוא חטף קינאה? הרי
הוא לא מראה שהוא מעוניין גם ככה
אבל למה להיות דרמטי מכל דבר?
טוב אולי שהוא ירגע אוכל לדעת טוב יותר
מה קוררה שם,הרי הבחור הזה מהיום הראשון
שהגיע לא חודל
מלהטריד אותי
מה הוא עד כדי כך נואש לעשות עליי רושם?
מה הקטע שלו?
כניראה שזאת לא אדע..
התנהגות מוזרה בחור כובש?
שילוב קטלני בהחלט אתם לא חושבים?
