חזרה ליצירות
שירים

אשפת המיכחולים

א. מיכאל | (10/03/2008 21:35) | 53 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
הנה היא אשפת המיכחולים,תרה אחר הקשת ביום סגריר,
הנה הקשת מופיע בין העננים,ראשה בשמים,רגלה בניר.
משם נשאבים להם הצבעים,האשפה מסרבת לתת מכחולים,
הקשת חיוורת,בבושת פנים ממתינה לה,שם בתוך העננים.
 
האם תוותר על הדרה,האם תשאר עירומה בלי צבעים,
מי יצבע אותה,בפעם האחרונה מי יתן לה את הגוונים.
האם תחכה לשמש שתזרח,מה אם יעלמו להם הטיפות,
נבוכה הקשת מתחננת,אשפתון תשחרר מכחול נאות.
 
לא לא אשחרר לך מאומה,שכחת את  אותם ההבטחות,
כשמופיע הקשת בשלל אותם צבעים,לא יהיו עוד אסונות.
אשפה חכמה אנוכי,לא אתן לבני אדם לחיות במבט לעננים,
שכל האסונות בעולם נעלמים,עם הופעת הקשת בצבעים. 
 
אשפת המיכחולים חלפה בסדנאות של יוצרים מאושרים,
לא פסחה על ילדי הגן,שחיכו עם קופסת מליאה צבעים.
גם לא שכחה שפורים זה פורים,חג לנו לנצח נצחים,
אשפת המיכחולים יצאה בריקוד לצביעת מסיכות,למרות הכל היו שמחים.  

תגובות

חזרה ליצירות