והנה נעזוב לאנחות את סעידה מרחום ונעבור אל הצד השני של השכונה שלה בראש העין אל מר נתנאל או נתי דמתי ששכניו קראו לו המפטי דמתי.
ומעשה היה כי אותו נתי דתי דמתי היה מסתלבט בנעימים ומעשן סיגריה על גדר האבן סמוך לביתו בעודו לבוש בפיג`מת הפסים שקנה לו גיסו אהרון צנעני עליו השלום והיה מכלה זמנו לריק וגם לועס עלי גת ברבים, אותם קטף משיח שגדל במיוחד בביתו. והיה בהחלט עצלן גדול בדומה לאותה בריה החיה בג`ונגלאות ברזיליה ומשחתת זמנה לריק על ענפי האקליפטוסאות בקוטפה פוסתוקין ואגוזי מלך. אך אקליפטוס גדל באוסטרליה ואין עליו אגוזים כי אם פירות מרים ועציים ובכלל, הריני מערבב מין שאינו במינו ונעזוב את העצלן במנוחה
המפטי דמפטי לקוח במקורו מביצה שעברה האנשה, ביצה עלומה שמקורה בלוע בשיר של ילדי ארץ בריטניה. במסגרת ההאנשה, לביצה יש שם, והיא ישבה על החומה.
אך המשותף לנתי ולביצה היה כי חיבב את הג`חנון עם הביצים של שבת שהכינה אשתו והיה מבלע אותן כנמיה המשחרת לטרף כל ימות השבוע ואשתו המסכנה בורגתה נאלצה לעבוד קשות ולאכול את כל הג`חרבי של בעלה הסתלבטן שעבד רק כעוזר בחנות של זכריה צוברי והיה שוקל את התבלינים והאורז והקמח איזה ארבע שעות והולך לחומה שלו.
השם צבר פרסום רב בעקבות הספר עליזה בארץ הפלאות שבו מקיימת עליזה דו-שיח עם יצור בשם המפטי דמפטי הדומה לביצה. זהו יצור יהיר במיוחד, המתייחס לשיחה כאל משחק. המפטי דמפטי היה מיומן מאוד לשונית, וייחס למילים מובן שונה מהמקובל. אבל נתי שלנו לא היה מיומן לשונית ונכשל בלשונו בדברי הגות והיה אדיש למתרחש כמו סקנדינבי ממוצע. אבל בהחלט הייתה לו בת בשם עליזה, בת זקוניו מימים ימימה לאחר היוולד לו ביתו סימה.
המפטי דמפטי ישב על חומה ואסור היה לו ליפול שכן אם יפול מהחומה עליה הוא יושב, המלך ישלח את כל חילו וכל פרשיו כדי להחזירו לשם. אבל נתי דמתי לא נפל בינתיים מן החומה. אלא ישב עליה כל עוד יכל, חוץ מאשר ירד גשם או הלך למניין הבלאדי בבית הכנסת של שלום צדוק שעמד מול הישיבה של סעדיה גרידי עליו השלום שהיה משמש מורי לילדים ומאיים עליהם איומי סרק באמצעות החגורה מעור נחש שקנה בתחנה המרכזית הישנה.
והנה יום אחד נקלעו לחובות כל כך קשים עד שאשתו מרת בורגתה המסכנה לא ידעה את נפשה והתלוננה שעוד רגע יסגור " בנק הפולנים" בנק הפועלים בשפה רשמית את השיבר ולא יהיה לה די הכסף לכלכל אותם וכדאי אולי שיצא לעבוד עוד קצת בחנות התבלינים של זכריה צוברי שהיא מכירה את אשתו מזל ושדרכה סידרה לו את העבודה לפני עשרים שנה, אחרי שהתחתנו.
ונתי התעצבן על אודות חוצפת אשתו ויען: "יאללה, אטלע, חוצפה שכזאת! לכי למטבח! השם ידאג!"
והנה אשתו בכתה בכי תמרורים ולא ידעה את נפשה ושפכה שיחה בספר תהילים ואחר כך באמת נפנתה לבישוליה.
ויצאה אחר כך לרחובה של עיר. לשוט ברחוב לעת לילה אולי תבוא לה מחשבה, והנה פגשה בדרך יהודי מוזר שלא מבני המקום, לבושה בטוגה עתיקה לבנה ומבטה רחום, אבל לא כמו סעידה מרחום אלא כמו משהו אחר. והאשה הטובה הביטה בעיניה של בורגתה ושאלה בהיגוי תימני: "מה לך ביתי"
ובורגתה שאלה בשאלה משלה: "מי את?"
" אני הסטיה אחותו של זיאוס, אלת הבית והמשפחה! הגעתי במיוחד מהמיתולוגיה היוונית!"
"ולמה מישהי יווניה כמוך מדברת במבטא תימני?" הקשתה בורגתה
"כי אני צריכה לתאם את עצמי לציבור! אני רואה שקשה לך עם בעלך ומכיוון שאני אלת המשפחה, החלטתי לעזור לכם. ואז יהיה לכם טוב!"
"רגע רגע, את אלה? אני מאמינה רק באל אחד, בבורא עולם ! יא כופרת יא משומדת! אללה יחדאק! אשכי עליק יא ראב! (אותך ליושב במרומים)" צעקה בורגתה
והנה אירע פיצוץ והסטיה נעלמה בעשן מסריח ומלא זיקוקים.
והנה שדה גדול עמד לפני בית דמתי. ובאותו לילה חזרה בורגתה אל הבית וראתה ניצנים שמתחילים לעלות. היא לא התייחסה לזה והלכה אל מיטתה לישון ליד בעלה העצלן.
והנה בבוקר קמה בורגתה וראתה כי כל השדה נמלא פלפלים ירוקים כסמוחטה וכן פלפלים אדומים וסמוקים כישבנו של תינוק שלא החליפו לו טיטול בזמן והוא גדוש וגדוש עד אפס מקום ולידו צמחו שיחי כוזברה. בורגתה נמלאה שמחה וראתה כי עתה תוכל להכין סחוג ואולי, אולי גם לשווק אותו בחנויות ובחנות של זכריה צוברי שהפסיק לקנות סחוג משלמה שוכמי הקמצן שהעז לקמץ ועירבב בו טונות וחצי של פפריקה הונגרית.
והיא העירה את בעלה, הראתה לו את השדה ואמרה בקול נחוש: "נתי, קום יא ממזר! קיבלנו ברכה, שדה מלא בפלפלים! עכשיו אני אכין סחוג ואתה תמכור ותשווק אותו!
ונתי דמתי נדהם למראה השדה ואמר: "אני אשווק אותו, כן. בחנות של זכריה צוביירי וגם על החומה. שם אקים דוכן לממכר סחוג וחילבה ואוכל להמשיך לחזן גת!"
בורגתה משכה בכתפיה אך שמחה בשל הישועה הבלתי צפויה.
ומעתה ואילך נודעו סחוגיה בטיבם. השדה לא הפסיק להניב תנובה בשל הברכה שקיבלה מאת הכופרת והמשומדת. אמנם בורגתה השתדלה לומר תהילים ולכפר על הכישוף האלילי בצדקה, אך מעולם לא הבינה מדוע בחרה הכופרת לברך אותה. העסקים פרחו כמו פריחה של חרציות והיא קיבלה קונים מחדרה עד גדרה. ונתי דמתי נאלץ למכור את הסחורה שנחה על החומה שלו כמו בתצוגה במוזיאון מאדם טוסיקו, וקרה שפעם עירבב בטעות קצת פלפלים ואחר כך הלך להשתין, וכשגמר נגע במקום ממנו השתין ושרף לו כמו אש.וזה היה עונש מזערי, אבל זהו עניין לסיפור אחר שעליו נאמר: "אם להשתין תבקש, התרחק מסחוג כמו מאש!" ועוד נאמר : "סחוג תימני בברכת המיתולוג היווני!
