שושן של תיקווה.

פורים הגיע,כבכל שנה

המכילה מחזוריות מסויימת.

לצד האדר,ושושני התיקווה

מחפשת משמעות מסוגננת.

יום הודאה,המחייב לשמוח

אז מה עושים כשעצוב?...

מצווה לקשט ומציע לשכוח

רגעים בהם דבר לא חשוב.

שבה אחורה במרוצת הזמן

בו ניצלנו באופן פילאי

תוהה אודות מקום מוגן,

קורסת בשקט בנגב מערבי.

קוראת באור מגילה מרתקת

מתמקדת במילים יקרות.

היא מגישה לי ניסים,מספקת

דרור לאלפי מחשבות.

הרצף שלי נקטע בצפירות

שמעייפות את ימיי האביון

ניגשת להכין לי משלוח מנות

שימתיק במעט את השיגעון...

פותחת בקבוק של יין זול

מקיימת את מצוות המשתה

וצובעת בנגיעות של מכחול

קו אדום.למול ירח מלא.

ואוגרת נשימות של כוח

ומתחפשת, לקוסמת גדולה.

זה יום שמאשר לברוח

ממציאות שאין בה ברירה.

מחפשת משמעות מסוגננת

לצד האדר ושושני התיקווה

ובמקל של קסמים משגרת