סיפורים

דולצ'ה ויטה

================================================
פיליפו הפיליפיני חיכך את כפות ידיו בהנאה:
בעלת הבית, גברת לבבי נוסעת הלילה ללונדון לחופשה ארוכה, מה שאומר שהוא יוכל לנסוע סוף סוף לביתו בפיליפינים, ולחבק את רעייתו וילדיו אותם פגש בפעם האחרונה לפני כשבע שנים.

הוא התבקש להוריד מעליית הגג את המזוודה האדומה העשויה מעור תנין רך.
פיליפו גילגל לעבר העלייה סולם מוזהב ,עטה כפפות בד לבנות על ידיו, וטיפס
בזריזות מעלה מעלה , הסיט את וילון התחרה הלבן ,ואודם המזוודה בהק כדובדבן גדול ועסיסי
שזה עתה נקטף ממרום עץ הדובדבנים המלבלב בגינת הבית.

המזוודה הורדה מטה בעדינות וברוך, והונחה אחר כבוד על
המיטה הרחבה והמפוארת שניצבה בלב חדר השינה.
גברת לבבי פתחה את דלתות הארונות לרווחה, ושלפה משם
את מיטב המחלצות שעיצבו במיוחד למענה מעצבי אופנה
מהידועים בעולם.
היא ליטפה את מעיל פרוות המינק באהבה כאילו היה חיית מתמד, וחשבה בסתר ליבה -
כמה סתירה יש בכך שהיא מבין מקימות האגודה :"תנו לחיות לחיות".

בעודה מתלבטת איזו שמלה תתאים יותר לנשף שייערך
בארמון המלוכה בלונדון, נשמע צלצול פעמון הדלת, וצלילי
הסימפוניה התשיעית של בטהובן התפשטו בכל רחבי
הוילה המפוארת.
פיליפו לחץ על כפתור חשמלי, דלת העץ הלבנה והכבדה
נפתחה בשקט, ולתוך הבית נכנסו בזה אחר זה:
-מרסלה הספרית
-גברי, מאמן הכושר האישי
-יולי המניקוריסטית
-וקלרה המאפרת.

הם צעדו בסך,נושאים איש איש כלי מלאכתו,היישר אל חדר
השינה של בעלת הבית.
לאחר שעות ארוכות הגיחה הגבירה מחדרה, שיערה הבלונדיני
עשוי בקפידה, לחייה סמוקות, לבושה חליפת משי שחורה
וריח בשמיה מסחרר בניחוחו היקר והמופלא.היא וביקשה
מפיליפו לשאת את מזוודתה האדומה אל הלימוזינה השחורה
הממתינה בחוץ, להסיעה לשדה התעופה...

נ"ב,
תמו ההכנות למסע התענוגות, לא נוכל לצאת ללוות את
הוד מעלתה מאימת שומרי ראשה ...
 
© שיבולת ברזני
 
(הסיפור נכתב בעקבות הפרסומים האחרונים בתקשורת על הבזבוזים
של דמות פוליטית ידועה...)

תגובות