תופסת...

בדירה שתלוי בה הרוגע

מסתובבת חסרת מנוחה

בועטת בזוגיות שהפרידה

ישר מן הקומה השנייה.

חסרת תאבון להבין בכלל

חתימה על חוזה הברירה.

מדביקה סדקים של הלב

בחומר שאין בו מגע.

ופתאום אני תופסת

שאני שווה הרבה יותר

וכמה טוב שאני נמצאת

לבד,עם מישהו אחר.

לא מחפשת שותפים

דרוש לי זמן להבנה.

ולא אפסיק לרוץ כעת.

עליי לתפוס את השמחה.

בחדר שמכיל את העצב

יושבת מול שולחן הכתיבה.

משחקת עם מילים בתופסת

עורכת סימנים של קריאה.

חסרת משמעות הגברת

שרצה מלהבין את עצמה.

מפרגנת לאצילות שביופי

הבוחר באמת הבריאה.

כי פתאום אני תופסת

שאני שווה הרבה יותר

וכמה טוב שאני נמצאת

לבד,עם מישהו אחר.

לא מחפשת שותפים

דרוש לי זמן להבנה.

ולא אפסיק לרוץ כעת.

עליי לתפוס את השמחה.

הכאב אולי עמוק,

אבל הוא תופס...גרוע.

C-—כל הזכויות שמורות לטל א,TUTIT7-