שירים

היא שבה מדרך ארוכה,
תרמיל נדודיה מונח בפינה.
תלאות מסעותיה ניכרים על פניה,
זכרונות ימים עברו ניבטים בעיניה.

היא שבה מדרך ארוכה,
דוק של עצב מעורב בחיוכה,
עיניה תרות, בודקות סביבה,
בוחנות מה השתנה בהיעדרה.

היא שבה מדרך ארוכה,
היא שבה !

מוקדש באהבה ל: FRAN

( ההקדשה במקור ! )

07/11/2005