שירים

חג הפסח-חג החרוט לו מאז שעשתה לו קושיה ומענה לא קיבל

בלילה הוא קינן לה ראשנים, מכיוון שידעה שהוא נסיך, ציפתה לו בכיליון
לצפרדע
הוא ידע לצמוח, תמיד במקומות, שאיש לא ציפה
ומכיוון שהיה מכוער לא שמו לב
ידעו שהוא יופיע, אלא התמתן, בסבלנות פושק שתי רגליים קופצניות
ומזנק סתם, אין כלום שמצריך קפיצות סיכון כאלה,  ועוד נועזות
רק שכולן, מראשנות, מתו כבר מזמן, בבוא הזמן
גם היא כמותן פיתחה מוכנות ליובש, מרחה את עצמה בקרם על גוף
ליטפה אותו במרומז, ניסתה להבין מאין נושבת הריח
מה שדמיינה בעקר, מכל כלי שבדקה, רעש עמום של כלום
גם אותו נקשה להבחין זה מזה, וכדרך צפרדעים התרצה
עד שהרחיבה עוד, אלא והוא עדיין מפסק
את שתי רגליו השריריות, בקפיצות סרק, עד גובה הבטן שלה, בעקר
לפעמים, פעם אחת, הוא ידע להבחין בקולות שעושה  נקבה, שרוצה
ביתר הפעמים הוא צילצל לה על הדלת, חדרה, וכשכמעט דרסה אותו בחושך
כל הצפרדעים נדרסות, מחוסר תשומת לב, מופתעת  לגלות אותו בין שתי רגליה, כמעט מתחתה, והיא, צעקה מפחד, אלא מה, אין לה לב , מרוב התרגשות קפץ
והיא, כשהיא שבה אל עצמה היא מגלגלת לעצמה עיניים, עושה כאילו, גם הוא
אשה יפה, הוא מהנהן לה לעצמו, לימים הבחין גם בצעקות התרגשות
מאלה שהוא נרתע, מה שיבוא יבוא לי בהפתעה
ואז, בא לה, עצמה עיניים, ומכיוון שהיא יראה היא לא מרבה לצאת
והוא,  טבעי שיהיה סמוך למים מתוקים, לילות וחושך מצרים
וביצה, לא בשבילה, היא אומרת, ואז הוא
בא
את כל הדרך עשה לבדו
היא ישבה והמתינה
ידעה שהוא נסיך, גם הוא ידע שהוא נסיך
הפעם לא נבהלה
היה אור יום
הוא חיפש רטיבות
כמו כל נסיך, ידעה שהוא נסיך, גם הוא ידע שהיא יודעת אותו , מטוב טעם
העניין הוא היא אומרת
חייבת נשיקה
ואני ממש לא יכולה, המחשבה לנשק צפרדע
היא עושה לגופה פירכוסים
בא לי להקיא
רק מה, חשבה
הוא מצידו המתין, ידע כמה זה קשה
לנשק צפרדע
מבעד לעור, כשחודרים קצת למטה, כבר לא רואים יופי, אלא
שהדביקות והליחה
מכריעים אותה, לטובתה
כל לילה בליל הסדר הוא בא
ממתין לאליהו שיבוא גם
אלא שאצל יהודים לא מתנשקים בחצות
פותחים פתח
וממתינים
הוא, קרוב אל הפתח אבל רחוק
בחצות, הרבה לפני שסוגרים על אליהו
הסדר נגמר, אצל יהודים זה ככה, הכל לפני ארוך
שרים
המון
אין אהבה
אפילו מארבע כוסות אין אהבה
עייפות רבה
מזון, המון מזון
דווקא בחצות כולם נוסעים
ידעה שהוא נסיך אבל בא לה להקיא
בדרך הביתה
ראתה אותו מדדה בעייפות את כל הדרך חזרה
ואילמלא חישבה להקיא, היתה, היו, עוצרים
רק שמישהו היה מניח אותו בכף ידה
היתה מלטפת אותו
בלא לראות
מניחה עליו את פיה, עד הכי קרוב שלא, בבית, בשכונה
להקת החתולים הרעבים
מבריחה אותם
המון אוכל על ריק נזרק מכל כיוון
וכבר אין כוח לכלום, מרוב קושיות נרדמים בדזבין
הוא מתיישב לידה
בשארית כוחותיו
ידעה, גם הוא ידע
קשה לי, כל כך קשה, ידעה שהוא נסיך
ורק המחשבה
אז ויתרה
ראתה אותו על אם הדרך
צפרדע
הביטו זה בזה בחשק רב
היה להם עניין לענות בו
ואלמלא היתה הקושיה
אלמלא היה הקושי
ואלמלא
נרדמה

תגובות