אוחזת בתקווה

אוֹחֶזֶת בְּתִקְוָה/ עידית אורדן

אוֹחֶזֶת חָזָק בַּתִּקְוָה

עַל אֵשׁ קְטַנָּה כָּל הָעֵת אוֹתִי מְלַוָּה

וּפִתְאֹם הִיא כִּמְעַט נִשְׁמֶטֶת מִיָּדַי

אַךְ עֲדַיִן אֵינִי אוֹמֶרֶת דַּי

כָּל פַּעַם מִתְקָרֶבֶת וּפִתְאוֹם נָסוֹגָה

וַאֲנִי מִתְמַלֵּאת תּוּגָה

רַק שֶׁלֹּא תֻּעֲתַע בִּי הַתִּקְוָה

 הִיא זְמַן רַב מִטַּלְטֶלֶת וְלֹא שְׁלֵוָה

מִדְּאָגָה הַלֵּב בִּכְבֵדוּת נוֹשֵׁם
חֶפֵצָה שֶׁתִּתְגַּשֵּׁם  

שֶׁלֹּא יִכָּבֶה נִיצוֹץ הַחֲלוֹם
בְּחוּט צִבְעוֹנִי רוֹצָה אוֹתוֹ לִרְקֹם

תִּקְוָה פְּרָטִית וְתִקְוָה אַרְצִית
בְּכָל מִקְרֶה לְהִתְגַּשֵּׁם רָצִית
אָנָּא, אַל תָּסוּרִי מְלִּבּי
לָעַד הִשָּׁאֲרִי בְּקִרְבִּי

תִּקְוָה, עוֹד תִּרְאִי, הַחַיָּלִים וְהַחֲטוּפִים הַבַּיְתָה שָׁבִים

חֲבוּקִים בִּזְרוֹעוֹת אוֹהֲבִים

אַל תִּתְיָאֲשִׁי לַמְרוֹת הַיָּמִים הַמְּאַכְזְבִים

נַמְתִּין עוֹד קִמְעָה ,יָבוֹאוּ יָמִים טוֹבִים

הִשָּׁאֲרִי עִמִּי תִּקְוָתִי

אַל תִּנְטְשִׁי אוֹתִי

בִּלְעָדַיִךְ קָשֶׁה לְהַבִּיט אֶל הֶעָתִיד

הֱיִי צְמוּדָה אֵלַי תָּמִיד

הַמְּצִיאוּת הַקָּשָׁה עַל פָּנֵינוּ טוֹפַחַת
וְעַל עֵינַי אֵינִי קוֹשֶׁרֶת מִטְפַּחַת
אַךְ מַשְׁאִירָה לַתִּקְוָה וְלַחֲלֹם דֶּלֶת פְּתוּחָה
 גַּם בְּאִחוּר רַב , יִתְגַּשְּׁמוּ בִּבְרָכָה.