חֵרוּת

מֵעַבְדוּת הוֹצֵאתָנוּ לְחֵרוּת -

"לִי אַתֶּם עַם עֲבָדִים", בִּלְבָבֵנוּ חָרוּת.

הַאִם לִהְיוֹת אָדָם חָפְשִׁי

מַשְׁמָע שֶׁהַכֹּל אֶפְשִׁי,  וְשָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי?

הַאִם לִהְיוֹת בֶּן חוֹרִין

מַשְׁמָעוֹ הַגָּשַׁת פִּטּוּרִין

מִמְּלָאכָה, מֵאַחְרָיוּת, מִכָּל עֹל,

מִן הַכְּלָל וּמִכָּל הַשַּׁיָּךְ לָאֶתְמוֹל?

הַאִם בְּהַעֲנִיקְךָ לִי חֹפֶשׁ בְּחִירָה

נָתַתָּ לִי חֵרוּתלִכְאוֹרָה לִבְחֹר גַּם בָּרַע

וּבְכָל עֲבוֹדָה זָרָה?

הַזוֹהִי הַחֵרוּת אוֹתָהּ בִּקַּשְׁתַּנִי?!

וְכִי חֵרוּת הִנָּהּ הֶפְקֵרוּת

וְעַבְדוּת, לְאִידָךְ , הִיא מָרוּת?!

לֹא כִּי –

אַתָּה בּוֹרְאִי, אַתָּה יוֹצְרִי

אֶת חוֹתַם הַחֵרוּת בִּי הִטְבַּעְתָּ

לִהְיוֹת בֶּן חוֹרִין אוֹתִי צִוִּיתָ  -

אֲזַי תַּפְקִידִי כִּיהוּדִי -

לְמַמֵּשׁ אֶת טִבְעִי!

לָכֵן לֹּא אֶחְדַּל לַעֲמֹל

וכָּל כּוֹחַ שֶׁבִּי אֶשְׁתַּדֵּל לִגְאֹל

תּוֹךְ מִצּוּי הַמָּצוּי, וּבְמַתַּן בִּטּוּי רָאוּי –

כְּשֶׁרָצוּי, וְלֹא בְּאֹפֶן כָּפוּי.

כָּל הַכּוֹחוֹת שֶׁהֵם מְנַת חֶלְקִי

שֶׁחָלָק לִי ה' בְּאֹפֶן חֶלְקִי

אֲנַצְּלֵם עַד תֹּם - וְאֶהֱפֹךְ לֶעָשִׁיר

הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ עַד יְכֹלֶת לָשִׁיר.

 עִם חֵרוּת שֶׁל אֱמֶת - לֹא אֵלֵךְ לָאִבּוּד

כִּי נָקִי אֶהֱיֶה מְכָל שִׁעְבּוּד

לְחָמְרָנוּת, לְיָמְרָנוּת - וְאַף לְמַתִּירָנוּת.

אֶדָּבֵק בַּבּוֹרֵא וְלֹא אֶתְיָרֵא

אֶת מְלוֹא  הָאַחְרָיוּת לִטֹּל.

לֹא אֶתְבַּיֵּשׁ לִשְׁאֹל, קָטָן כְּגָדוֹל,

לְהָבִין כָּל שֶׁאֶפְשָׁר, לְהַעֲשִׁיר עוֹלָמִי,

עַד שֶׁאֵדַע לְהַפְעִיל אֶת רְצוֹנִי הַפְּנִימִי

הוּא רְצוֹן אֱלֹקִים הַנִּדְרָשׁ מֵעִמִּי!

כָּךְ, עִם כָּל חֵרוּתִי וְנִצּוּל בְּחִירָתִי

אֲיַחֵל ואֶכְסוֹף

לְהִדָּבֵק אַךְ בְּךָ - מְקוֹר הָאֵין-סוֹף

כִּי עֶבֶד ה' הוּא לְבַדּוֹ חָפְשִׁי