שיר אפור

.

אפור קסמו של היום

היורֵד בלאט על סמטאות הכפר.

ביוב זורם חצֵרות יבשים

בלבב שביל מרכז השוק.

בוהֵק הצהוב של החמסין

נִנְשם בכל נקבובית

אף  כל גלדיו

נושרים אפור.

העלמה  לא אחזה

יד אהובה

הוא הצועד לפניה

הֵישירה אליו מבטה

נמוג אישונו השחור

אל הסמטה העכורה

קרץ ריצד בתבלול עינו

היא כחכחה גרונה

אהבתה

לא יָכְלה מָמְשה.

אפור זעם התסכול

זורם נחל הביוב .

סמטאות המחנה

אין מפלט

לפליט ולפליטה

זחלו את החמסין

בכמיהה לא מומשה

היום של קסמו אפור