ליידי קינגסטון לפני בית הדין של בית הלורדים
בחצר המלך ג'ורג' השני נשים רבות הציגו את יופיין. מיס אליזבט צ'ודלייט לא בלטה במיוחד בין הגבירות האחרות. מאורע שהבליט במיוחד את גזרתה התרחש בנשף המסכות
השנתי שערך שגריר ונציה בלונדון.
היא התחפשה לאיפיגניה , מלבושה אם אפשר לקרוא לזה לבוש היה צעיף ארוך ושקוף וזר פרחים שכיסה את מותניה. דבר שהזכיר לבוש חוה.
הגברים כמובן מצאו עניין רב בדמות האגדתית , אחת הגבירות ציינה כי הלבוש מתאים לגזרתה ואפשר לדמיין גם כל אבריה כולל אבריה הפנימיים.
נסיכת וייליס שנוכחה בנשף , שמיס צ'ודלייט הייתה מנשות חצרה כל כך נבהלה שכרכה
צעיף עבה על גופת הנערה.
אבל המלך הזקן ג'ורג' העניק לנערה "השקופה" שעון זהב כאות תודה להנאה הרבה
שגרמה בהופעתה.
את תעוזתה של הנערה סלחו לה בגלל היותה הרפתקנית, פקחית ונבונה. לשונה חדה
כלהב הסכין.
למרות היותה בת משפחה אצילה שירדה מנכסיה, זכות אבותיה עמדה לה להתקבל כנערת ליווי בחצר הנסיכה מוייליס.
בגיל שמונה עשרה חוותה את הרפתקת חייה הראשונה. בחופשת קיץ לוהט בילתה באחוזה
כפרית של דודתה. כאן הכירה קצין צי צעיר בערך בן גילה בשם אגוסטוס הרוי- AGUSTUS HEREY. הוא היה בנו הצעיר של לורד בריסטון, ובהתאם לחוק הבריטי היה משולל מלרשת כל תואר וממון, בגלל היותו צעיר הבנים. תארים אלה עברו רק לבן הבכור. היה עליו להתקיים ממשכורתו כקצין וקצבה זעומה שקיבל מהבית.
הזוג הצעיר מצא אחד את השני בלהט האהבה. בעיני הדודה מצא הבחור חן ועשתה הכול כדי להביא לאיחוד בין שני האוהבים.
הדבר תמוה כי לאליזבט היו הצעות מפתות רבות בין אנשי האצולה בלונדון. לורד המילטון
חיזר אחריה בלהט. הדודה כדי לקדם את מזימתה גנבה את המכתבים הלוהטים שהגיעו
עבורה מלורד המילטון, חסר תשומת הלב מצד הלורד גרם לאליזבט אכזבה ורוגז רב.
בגיל שמונה עשרה הרגשות הופכים מהר מרוגז ואכזבה לאהבה לוהטת חדשה. זה מה שקרה לאליזבט צ'ודלייט.
מיסיס המר HAMER זה שם הדודה הצליחה אם כן במזימה שבישלה. בעיה גדולה היוותה
הכנסתו הדלה של החתן המיועד, משכורתו בקושי הספיקה לצרכיו האישיים.
עזרה מאבא לא נראתה באופק. הלורד הזקן לא היה נותן את הסכמתו לשידוך המוצע וללא זה הקשיים יהיו מרובים לזוג הצעיר. גם מצד הכלה היו קשיים. אם היא תתחתן לא תוכל להמשיך לשרת כנערת ליווי בית הנסיכה וההכנסה שקיבלה משם תיפסק.
לדודה היה רעיון גאוני, הזוג הצעיר יתחתן אבל ישמור את העניין בסוד, כך כל אחד מהם יוכל להמשיך בחייו מבלי שייוודע כי הם נשואים. אוגוסטוס יחזור לאחר ירח הדבש לאוניתו, ואליזבט למשרתה. מדי פעם ימצאו הזדמנות להיפגש בחשאי.
מה יהיה בעתיד הרחוק לוטה בערפל, יחי הרומנטיקה המטורפת. רומנטיקה אומנם הייתה עתיד פחות.
באחד הלילות לפני תום החופשה נישאו הצעירים בסתר בעזרת כומר מקומי וכעדים הדודה
ובעלה ועוד שני ידידי המשפחה.
העניין הצליח ללא בעיות מיוחדות. מפליא הדבר שמשרתות הבית לא הרגישו כי קצין הצי הצעיר הטיל עוגן מדי לילה בחדר השינה של הגבירה הצעירה. השמועה לא יצאה מהבית.
ימי הדבש חלפו ועברו, קצין הצי הפליג על אוניתו להודו המערבית לתקופה של שנתיים.
הגברת הצעירה חזרה לארמון מקום שירותה הקודם.
עברו מספר שנים מדי פעם כאשר אוניתו עגנה בנמל דובר מיהר הקצין הצעיר ללונדון
לביקור חטוף אצל רעייתו. לאט לאט הקשרים התרופפו אהבת הנעורים חלפה ואיננה.
האהוב הפסיק את ביקוריו ושהה רוב הזמן על אוניתו.
לאחר 12 שנה נודע כי הלורד בריסטון סופר את ימיו האחרונים ובגלל שבנו בכורו נפטר
עוד לפניו כל התואר והירושה עובר לבן הצעיר הרוי אוגוסטוס.
כעת נפתחה האפשרות שמיס צ'ודלייט תעזוב את משרתה כנערת ליווי ותחזור כליידי בריסטול.
אבל התברר שהלורד החדש לא מיהר לגלות את הסוד שנשמר לאורך כל כך הרבה שנים
דבר שהדאיג את רעייתו בסתר.
התברר שאין שום הוכחה לנישואין שנערכו בסודי סודות, הדבר לא נרשם בשום מרשם
תושבים.
היות ולורד בריסטון לא הופיע בשטח, מצאה אליזבט ניחומים בחיזוריו ובזרועותיו של לורד קינגסטון, אחד מעשירי הממלכה מבאי החצר ובעל אחוזות רבות ותארים מפוארים.
נשואים חדשים עמדו על הפרק , אבל מה לעשות עם הנשואים הראשונים.
גם לורד בריסטול כלומר אוגוסטוס המאוהב חיפש דרך לצאת מהסבך אליו נקלע בצעירותו.
גירושים לפי החוק היה בסמכות הפרלמנט בלבד, הסיבה היחידה שאפשרה גירושין היא
בגידה מצד האישה. לצורך זה צריך שותף לבגידה, את לורד קינגסטון אי אפשר היה לערב
בעניין. אליזבט הציעה פתרון אחר שמחייב פחות רעש ויהיה שקט יותר.
היא הציע לפנות לבית הדין של הכנסייה ולבקש ביטול הנישואין מסיבות של אי התאמה
ובגלל שהנשואים נערכו בין שני קטינים ללא הסכמת ההורים או האפוטרופוס החוקי.
גם לורד בריסטון הסכים לשתף פעולה ובית הדין של הכנסייה הכריז על הנישואין כאינם תקיפים. שני הצדדים היו כעת חופשיים מכבלי "עסק הביש" שרקחה להם הדודה הטובה.
לאחר החלטת בית הדין של הכנסייה נשא הלורד קינגסטון לאישה את אליזבט. חמש שנים חיו "באושר ובעושר". אז נפטר לורד קינגסטון, ילדים לא היה להם ואת ירושתו ציווה
לאחייניתו אך העמיד תנאי כי כל ההכנסות מאחוזותיו יעמדו לרשות אלמנתו עד סוף חייה.
אליזבט יותר נכון ליידי קינגסטון הייתה כבר בשנות החמישים, מחזרים רבים כבר לא נראו באופק לנערה השקופה. היא בילתה את זמנה בהפלגות תענוג מסביב לעולם
ביכטה המפוארת שהשאיר לה בעלה ( השני) המנוח.
בזמן שבילתה בחצרות נסיכים ומלכים נרקמה המזימה בבית כדי לנשל אותה מהירושה.
הוגשה נגדה תביעה לבית הדין האשמה: ביגמיה .
איך שהוא הצליחו לעלות על עניין נישואיה הקודמים והכריזו כי פסק הדין של הכנסייה המבטל את הנשואים אינו חוקית מאחר שזה לא בסמכות הכנסייה אלא רק הפרלמנט
היה מוסמך לבטל נשואים בין אנשי האצולה הבריטית.
ליידי קינגסטון כלומר אליזבט צ'ודלייט הועמדה בפני בית הדין אך דרשה להעביר את הדיון לבית הלורדים בהתאם למעמדה הנעלה. כך היה. הועמדה לדין בבית הלורדים באשמת ביגמיה. תוכניתם של היורשים האחרים הייתה כי אם תמצא אשמה יתקפו את חוקיות הצוואה בנימוק כי לורד קינגסטון לא ידע כאשר לקח אותה לאישה שהייתה נשואה קודם.
ב 15 באפריל 1776 התחילה הישיבה הראשונה של בית הדין. תחילה הטקס המסורתי של
כניסת הלורדים בלבוש המחייב, הפאות הנוכריות וכל השאר. בנין הוסטמיניסטר הפך לבית משפט לכל דבר. מושבים מיוחדים לקהל הנבחר, בתא המקושט המלך והמלכה.
התובע הכללי ועוזריו, כמו כן עורכי הדין של הסנגוריה עשרה במספר תפסו את מקומותיהם.
כיו"ר בית הדין שימש לורד הייג סטוארד האישיות הבכירה ביותר בהיררכיה השיפוטית.
כאשר כל הקהל תפס את מקומו הכניסו את הנאשמת. היא כרעה על ברכיה בהתאם למנהג,
לורד סטוארד הרשה לה להזדקף. היא קדה לכל הלורדשיף והם השיבו לה בנימוס. לאחר מכן הקריאו את כתב האשמה. עליה היה להשיב לשאלות גם הם בהתאם לכל כללי הטקס. מודה באשמה? לא מודה!! מי את רוצה שיפסוק בעניינך? אלוהים ואתם אדונים נעלים. יעזור לך האלוהים!
הדיונים נמשכו שמונה ימים, הקטגור הוכיח באותות ובמופתים כי פסק הדין הכנסייתי בטל ומבוטל אין לו כל תוקף. טענת הסנגוריה הייתה כי היות ובית דין כבר פסק בעניין אין מקום לדיון נוסף. בטול פסק דין של הכנסייה יפגע קשות בכל מערכת היחסים בין האצולה
לכנסיה. מדוע המתינו התובעים חמש שנים והעלו את העניין רק לאחר מותו של לורד קינגסטון. כנראה עניין הירושה מטריד את דעתם.
הגיע זמן ההצבעה! כל לורד נצטווה לעמוד על רגליו ולהצהיר על פסיקתו. כולם קמו אחד אחרי השני והצהירו: GUILTY, UPON MY HONOUR אשמה לפי מצפוני. כך ענו כולם.
למרות פסק הדין החמור מצאו הלורדים המכובדים כי ליידי קינגסטון קיבלה את ירושתה
בהתאם למקובל וכי לורד קינגסטון דאג לאלמנתו או אהובתו לפי הדין.
לכן ליידי קינגסטון אומנם סבלה מביזוי ופגיעה בכבודה אבל לא מפגיעה בכיסה.
אליזבט צ'ודלייט, ליידי קינגסטון נפטרה באחוזתה ליד פריס ב 28 באוגוסט 1796.
