קראתיך

קראתי בשמך

מן ההרים הקוראים קראתיך.

עסיס ימותי זרם לשמך,

שמני ומגדי ניסו להדביש קמתך.

קראתי בשמך

אך הייתי כלקש בשדותיך.

קצרת אחר המלקוש שאריות זריעתי בך.

לשד חיי בקראי לך  ממור- דפי  בחרבוני הקיץ

הפך לאבק הנשא באדמות הלס.

קראתי בשמך

מן המדבר השומם קראתיך,

אורחת גמלי דשדשה באהלך

קראתי בשמך

מחבקי הסלעים המגולפים.

בפלצור מאורך ניסתי לצוד פניך.

נופת צופי -מילותי רתמתי לסוסי

ושילחתי אותם בערבותיך.

ואתה

לא שת לבבך למילותי,

לא למוץ שיבולי שעפו אליך משקי תבואתי.

ותלמי נותרו חרבים

לא זרע בם ולא גדיש.