חזרה ליצירות
סיפורים

-חושים

fan | (21/04/2008 12:56) | 126 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

קולנע...היא ישבה שם והביטה במסך-מסך רחב שמרגיש שאין לו סוף. הביטה מכל עבר רק כדאי לברר מי בדיוק האנשים שהולכים להנות איתה מ120 דק' של סרט טוב. שני זוגות באים כנראה לדייט..שורה מתחת נער עם שער שחור שמנהל  שיחת טלפון. את מנסה לבדוק מי זה בדיוק, ניסיון נואש וסקרנות- אפשר להגיד- יתרה מי זה האיש שמושך כל כך את תשומת הלב...

שתי שורות מעל זוג בנות שכנראה לא התראו הרבה זמן באות לסכם עניינים וחודרים לשיחה עמוקה שכנראה משתרעת על 5 שנים לפחות מפני שכל פעם יש עבירה חדה, איך הן קופצות מנושא לנושא במהירות מחשידה.

" היי מה קורה? (עוד פעם שיחה פשוטה כזאת הוא בטח רוצה לשאול אם אני יוצא
היום) "
"לא כנראה שלא '(אוחח איך ידעתי שהוא רוצה לשאול את זה )'"
הרגל רועדת מעצבים ניסיון לנהל כמה שיותר שיחה רדודה מפני שגם ככה הסרט מתחיל.
פתאום אתה מריח באויר מעין בושם מתוק חריף-עדין כזה-נשי, אתה קם במהירות מהתנוחה בכיסא שלך.
"סתם עוד איזה סרט.  אתה מכיר אותי אני רואה תמיד סרט.. זה מעין מסורת ביני לבין דני."
(באמש'ך,עזוב אותי)
"טוב, יאללה ביי"

נער מתחת מחפש מישהו באולם..את מנסה לעכוב אחריו בענייך. אחרי שניות ספורות המבטים שלהם    בצטלבו וככה בערך 10 שניות תמימות-למרות החושך שהחל לשרור על האולם- כאילו הרגשה של חקירה חסרת מילים שהרגישו כנצח, ובעיניו יש מעין מתיחות מוזרה...
(יש בעיניה מעין מתיחות כאילו פצע מגליד)
האורות באולם ניכבים לאיטם- משתחררים מהמבט..

פתאום את מרגישה מעין רעד קל בגופך ...האדמה רועדת מתחת לרגלייך השלובות וצמרמורת קלה עוברת בעורך
(יכול להיות שזה באמת זה?)
היא לא יכלה להשאר
היא נבהלה
ובתחילת הסרט
היא ברחה מהאולם במהירות
הדבר שאמרה לעצמה זה "לאאא בחיים לא יקרה שוב"

הסרט התחיל והמבטים שלנו פשוט ירדו עם חשיכת האולם...
דקה אחר כך הבטתי למעלה בחיוך קל
והיא
נעלמה כלא הייתה.

תגובות

חזרה ליצירות