הקואליציה שהורכבה היתה הרחבה ביותר שהוקמה אי פעם שמונים
ותשע חברי כנסת שמצאו עצמם מחוייבים ברמח איבריהם לעם היהודי
בארץ ובתפוצות מחוייבים לארץ ישראל ולתורת ישראל. לא ניכרו
כל מתיחויות על רקע חלוקת תיקי הממשלת , וארשת רצינית שרתה על
פני חברי הכנסת במושבה הראשון. ראש הממשלה שמואל בן חיון
עלה לדוכן לשאת את נאומו הראשון לאומה. דבריו כוונו לרבבות
המאזינים ברחבי בארץ ובעולם, יהודים שהמתינו למוצא פיו מבקשים
נוחם ונאחזים בדמותו הכריזמתית והיציבה. מאזינים מוסלמים נוצרים
ובני דתות אחרות שהמתינו למוצא פיו, שראו במדינת ישראל את
המפתח לשלום העולם כולו, לחברי הכנסת. ראיונות נפרדים לתקשורת
לא ניתנו, ונאומו נקלט היטב אצל כעשרים וחמש מדינות מוסלמיות
ברחבי העולם , מנהיגים אשר לא טרחו למצוא מעולם פתרון לאלה
שהגדירו עצמם פלשתינאים ברחבי ממלכתם והעדיפו בבירור לעודד
את נסיונות החמס והגזל של הארגונים המוסלמים, לנכס לעצמם את
מדינת ישראל. אותם מוסלמים שמעולם לא נתנו דעתם על מצוקת
האזרחים בעזה ודרשו פתרונות מישראל כאילו שהעם היהודים מחוייב
היה במשהו כלפי מי שעשה כל כך הרבה כדי לחסלו.
ככבשת הרש כפי שחשב לא פעם לעצמו. הנאום תוכנן מלכתחילה
וכתבי חדשות בעיתונות, המקומית הארצית ומרחבי העולם,
טלויזיה ואינטרנט המתינו בצפיפות ביציע האורחים שבאולם הכנסת,
עונדים תגי זיהוי , הומים, הרשמקולים פתוחים, מצלמות בוהקות
ומסנוורות, בצפיה דרוכה לתחילת דבריו של ראש הממשלה. הוא
המתין מעט והתפלל חרישית לסיעתא דשמייא , ופתח בדבריו "חברי
ממשלה נכבדים, חברי כנסת נכבדים, עם ישראל בארץ ישראל
ובתפוצות, הנני שמואל בן חיון ראש הממשלה, יושב ראש מפלגת
מכבי, נשבעתי לפני זמן קצר לראשות הממשלה, נשבעתי לעשות את
המיטב למען עם ישראל, למען העם היהודי". "התקופה בה אנו שרויים
אינה קלה, מכל עבר קמים עלינו להרגנו. יש מי שיתמה האם יש מקום
לנאום מסוג זה במושב הראשון, אך עקב רצף הארועים הסובב אותנו מזה
זמן רב, הגיעה העת להגדיר את העניינים החשובים העומדים על הפרק.
הוא הביט נכחו מקיף במבט עיניו את האולם והמשיך"אנו העם היהודי,
לנו קוראים נאצים. אנו שחוינו את השואה, אנו שנרמסנו על ידי
הנצרות, אנו שהאיסלאם מנסה לכפות את דתו על העולם כולו ולהשמיד
את העם היהודי לנו קוראים נאצים. מאז הקמת המדינה, אנו קרויים" ,
הוא המתין שוב "אנו קרויים פשיסטים", "גזענים, נאצים. העולם מדבר
על עזה על מצוקת המוסלמים שם האים יש מישהו מהעולם המוסלמי
שהציע אצלו פתרונות עבור המצוקה הזו חוץ מאשר לחמש אותם
באמצעי לחימה על מנת שיחסלו אותנו. האים מצרים אי פעם פתחה
שעריה לטיפולים רפואיים עבורם, להעסקתם של המוסלמים בעזה,
האם כויית, סעודיה בחריין הציעו עבורם אצלם מקורות תעסוקה
ובריאות. את הכל אנו נדרשים לעשות, העולם פונה אלינו כאילו
שאנו מחוייבים ובכן הנניי שמואל בן חיון אומר לכך לא. העם היהודי
אינו חייב לסייע לשום גורם בשום דרך למי שעושה ולו במקצת כדי
לחבל ולהרוס אותו לא כל שכן למי ששנים עושה וממשיך לכפור
בעצם הזכות לקיום העם היהודי. אותן מדינות אשר סייעו למוסלמים
ברחבי ארץ ישראל ברכישת נשק והזרימו בעבורם אמצעי לחימה בסתר
הם הם אשר בגלוי יקחו אחריות לרווחתם של המוסלמים בעיקר בעזה.
". השקט ששרר באולם הכנסת היה כמעט מוחלט ראש הממשלה
המשיך בדבריו מונע על ידי אותו כח פנימי שהריץ אותו לכנסת, אותה
ידיעה שעליו להיות נחרץ החלטי והאמונה בבורא עולם ובתורה היתה
עבורו המשענת בה התחזק. "הניי שמואל בן חיון מכריז על ניתוק חשמל
מים ודלק לעזה ושערי מדינת ישראל לא יפתחו בעבור צרכים
רפואיים, העולם המוסלמי מתבקש לקחת אחריות עליהם". ישראל
רואה לעצמה זכות להגן על כל יהודי באשר הוא ותעשה ככל הנדרש
לצורך כך. איננו מבקשים מהעולם המוסלמי אישור והסכמה לקיומינו
ולא מכל מדינה אחרת ולא בהם מותנה קיומינו". אנו קיימים בזכות
האמונה בקב"ה אנו קיימים בזכות התורה ששמרה אותנו אלפי
שנים, ותשמור אותנו עוד אלפי שנים"
"אתם גזענים, פשיסטים" קרא אחד מח"כי דע"ל "היהדות הגזענית
מבדילה אתכם מכל העמים" את דבריו אמר בבוז ובלעג "אני מבקש
לתת לראש הממשלה לסיים את דבריו" קרא יושב ראש הכנסת, אם
תפריע שוב תורחק מהאולם פנה אל מוחמד בכר ג'נין "ששת החברים
שיצאו לפני כן וקראו קריאות בוז וכן יושב ראש דע" ל מוחמד בכר
ג'נין רואים בנו אנשי הימין גורם הרסני. ההשוואה של היהדות לנציזם
בגלל היותינו נבדלים היא ערש היסוד לאנטישמיות. התורה שבה
אנו מאמינים, העם היהודי, היא שהנחילה לעולם כולו את ערכי
האנושות". "את יום המנוחה השבועי , את היחס לגר לאלמנה וליתום,
את ערכי
היסוד בהם העולם מתקיים" הוא המתין קמעה ונאנח "היהדות כן
נבדלת וכבר נכתב הן עם לבדד ישכון, אך מעולם היהדות לא ניסתה
לספח גרים, לקבץ בגטאות, להשמיד בשל אמונה או דת, עתה ישנם
הטוענים לשילובם של המוסלמים במדינה בכל הרמות והתפקידים,
שתהיה המדינה מדינת כל אזרחיה ובה בעת גם שיקימו הם מדינה משלהם.
אך דרך זו אינה לטובת העם , לנו כעם יהודי אסור להתערבב עם
עמים אחרים. טרם כניסת בני ישראל לארץ גורשו מכאן כל יושבי
הארץ, בפרשת כי תשא בספר שמות כתוב ..."שמר לך אֵת אשר אנכי
מצוך היום הנני גרש מפניך את-האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי
והיבוסי: השמר לך פן-תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן
-יהיה למוקש בקרבך":...האים הקב"ה טועה? מדוע היה מלכתחילה
צורך לגרשם בכלל, מדוע לא יכלו לשבת עם עם ישראל בצוותא.
לשאת בתפקידם
דומים, להתנהל כעם אחד ללא הבדלי דת ואמונה, מדוע דרש
הקב"ה לגרשם"? הוא השאיר את השאלה תלויה באויר, מאפשר להם
לעכל את שאלתו. "האים הם המוסלמים יוכלו לחיות איתנו בתוך
נחלתינו, בתוך ערינו,בתוך ארצינו אם נאמר בפירוש שהם יהיו לנו
למוקש בקירבינו"? השאלה נשלחה ושמואל בן חיון שאף אויר,
מודע לתהודה שתווצר בשל דבריו.
נציג השמאל הרדיקאלי ממפלגת ש"ר יריב מרום קפץ כנשוך נחש,
וצעק בקול "מה אתה מקשקש, אנחנו היום בימינו אנו, לא בזמן
יציאת מצרים". "ומה בכלל חשוב מה שכתוב בתנ"ך, אנחנו זורמים
עם העולם. העולם הזה כמו כפר גלובלי קטן, איך אתה מעיז , חתיכת
פשיסט עלוב שכמוך"? "שקט.. שקט" היסו אותו מכל עבר, "תתבייש
, אל תנצל את זה שראש הממשלה
אינו מעוניין לפגוע בכם, תרגע". הוא התיישב בכסאו, מטיל מבטי
איבה בראש הממשלה.
יושב ראש הכנסת לחש את שמו של הבחור באזני ראש הממשלה והוא
פנה אל החברים באולם להמשך דבריו, היישר מאותה נקודה בה הפסיק.
"מי שטוען ששמירה על צביון יהודי הינו גזענות או פשיזם אינו מבין
מהי גזענות. לנו כעם יהודי יש תפקיד בעולם, ולנו כעם יהודי אין
כל אפשרות לבצע את תפקידנו כאשר מחבלים בנו מקרבינו.
והעם היהודי נבחר כעם סגולה לבצע תפקיד. וכשם שמשה רבינו
עליו השלום ניסה להתחמק מהתפקיד שהוטל עליו כן אנו שנבחרנו להיות
עם סגולה מנסים בכל דרך להתחמק מהתפקיד שמוטל עלינו להאיר לעולם
את הדרך. אין העם היהודי מנסה לצרף גרים ולגיירם, אין העם
היהודי מנסה להשתלט על אדמות ולהשתרע ולכבוש, אנו מבקשים
לחיות בארצינו, להיות יהודים בארצינו. לא נוכל לבצע את המוטל עלינו
אם יחבלו בנו מבפנים. וככל שנבין שהיהדות מעולם לא הזיקה לאיש
אלא אדרבא הנחילה לעולם את ערכי הקיום נבין את גודל השליחות
המוטלת עלינו. נפנים ונקבל את היותנו עם סגולה, בעלי שליחות".
"הסגולה הינה שליחות, לא התנשאות, גדולה, כבוד או יוקרה". "מה
אתה אומר"? קפץ שוב יריב מרום ממקומו, "ואיך בדיוק אתה מתכוון
להגיע לכך שהם יורחקו, תארגן להם טרנספר"? הוא ירה את
שאלתו ועוצמת הכעס והבוז שחש שלפי בן שמואל הדהדה באולם "או
אולי תשלח אותם לגטו שבעזה"?
שמואל בן חיון, התעלם שוב מהתפרצותו של יריב מרום ויושב ראש
הכנסת הזהיר את יריב מקום בפעם השניה, כי בפעם השלישית
יורחק מהאולם ."ברצוני לסיים את דברי" המשיך בדבריו ראש
הממשלה "אף שיהיו כאלה שיזדקקו לזמן לעכל את הדברים, שיהיה
ברור, כאן ועכשיו ככל
שנוגע לימניו אנו, המוסלמים אינם יכולים לחיות בקרבינו". "איננו
מעוניינים במלחמה, ואיננו חוששים ממלחמה. המצב הוצג לאשורו".
"על מנהיגי דע"ל לעקור מן השורש בראש ובראשונה כל תופעת
אלימות מוסלמית, בין בארץ ישראל ובין המגיעה מחוץ לגבולות
ארץ ישראל" ויש ביכלתם לעשות זאת." הוא סיים את דבריו, שכהוא
מודה לקב"ה ומודה לכל חברי הכנסת
והמאזינים. וירד מעל הדוכן לקול תשואות ומחיאות כפיים. ממושבי
דע"ל והשמאל נשמעו צעקות של בוז .
***
רונית אספה את שערה הארוך וקלעה צמה שהפחיתה עוד כשמונה
שנים משנותיה, וניפנתה להעיר את ילדיה לבית הספר. ענת שהיתה
המטפלת הקבועה לנה באחד מחדרי הבית, אך רונית העדיפה לטפל
בילדיה אישית כאשר ענת מסייעת בעדה. היום התעוררה מאוחר
בהשוואה לימים אחרים, בימים כתיקונם הגה להתעורר בסביבות
שש, שמואל כבר היה בדרכו לבית הכנסת להתפלל שחרית מוקדמת.
והיא אחר שנפרדה מבעלה נהגה לחזור לישון עוד כמחצית השעה
לפני שתתפנה לתפילה מקלחת ולעבודת יומה. למרות שלא עבדה
מחוץ לביתה הרי שיומה היה מלא מעיסוק בתחביבה הרבים וכן
לימודיה שבהם השקיעה רבות. היא ניגשה לחדרי ילדיה והם
התעוררו ללטיפת ידה על פניהם ולמשמע קולה, התמתחו וחיבקו אותה
קפצו ממטיתם ונגשו לצחצח שיניהם ולהתלבש. רונית הקפידה לשבת
איתם עוד לפני צאתם לבית הספר לאכול בצוותא דבר מה לארוחת
הבוקר למרות השעה המוקדמת יחסית כדי להשריש בהם את חשיבות
ארוחת הבוקר והם כירסמו אך מעט כעת, עייפות הימים האחרונים ניכרה
בהם והם חייכו אליה מפהקים ומתפנקים איתה מושכים עוד מעט את
זמנם. ענת הכינה בעבורם כריכים כפי שאהבו צרפה פרי והניחה
בילקוטים. כשיצאו לקחתם לבית הספר מרחק הליכה קצר, הקיפו
אותם ארבעה מאבטחים שרירים וחסונים. כל אחד מהם ענק
במידותיו , חבושים במשקפי שמש למרות שהשמש עדיין לא זרחה
במלוא עוזה. הם העיפו מבט לכל הכיוונים כשהם שומרים על מרחק
סביר לאפשר לבני משפחת בן חיון הליכה נינוחה ככל האפשר. מכונית
שרד משוריינת שעמדה לרשותה יצאה מחניית הבית , ליד הנהג ישב
מאבטח נוסף והם נתלוו אליהם בדרכם אל בית הספר. רונית וענת אחזו
בידי בועז ומירב והחישו את צעדים. נאומו הראשון של שמואל
במליאה היה רווי וטעון היא עצמה היתה נוכחת באולם האורחים בעת
שנאם, שמואל סיפר לה גם כי לאחר נאומו נתקבלו במשכן הכנסת
איומים מרומזים וישירים בדואר האלקטרוני ובדואר שליחים.
שרותי הבטחון החלו אמנם חוקרים אך למרות שביקשה להשאר
נינוחה ואמונתה שלימה בבורא עולם הרי שחילחלו אליה החששות. כל
עת הבחירות עידכנה במעט את בועז ומירב לגבי בחירת שמואל
לראשות הממשלה מבלי להמעיט בחשיבות ובגודל הנטל שיהיה עליהם
ובלי להגדיל ולהאדיר ללא צורך את החששות מפני הבאות, הם היו
עדיין צעירים מידי בכדי לעכל את המתח הכרוך בהגנה על חייהם ועתה
היו האיומים רבים ואמיתיים. הם התקרבו בצעדים מהירים לשערי בית
הספר כשמכונית השרד נוסעת לאיטה ומחליקה לאורך המדרכה בה
הילכו. נהמת חורקנית שורקנית נשמעה לפתע ושומרי הראש נדרכו
והקיפו את ענת, רונית וילדיה במעגל מצומצם וסגור כמעט הרמטית
והדפו אותם במהירות לעבר המכונית המשוריינת שהיתה מוכנה לזינוק
מיידי ובאותה עת שלפו מיידית נישקם. מכונית BMW שחורה האיצה
את נסיעתה מכוונת הישר אל הרכב השרד מחטיאה במעט את דופן
הדלת האחורית ונחבטה בפנס האחורי מה שעדיין לא עצר לחלוטין את
תנופת המכונית ולבסוף עלתה על המדרכה כשהיא מתנגשת בחומת
בטון שציינה את גבולות בית הספר. עידו ועמית המאטחים שניהם
יוצאי יחידות קרביות מובחרות שכבר ראו לא פעם את המוות לנגד עינהם
לא הססו, הם השליכו עצמם לצדדים, נשכבו על המדרכה ופתחו בירי
ממוקד לעבר מכונית ה BMW שניזוקה בכל חלקה הקדמי,
נמעכה וממנה יצאו מקרטעים שני חמושים, עטויי כאפיה שכיסתה
את מרבית פניהם בידיהם נשק אוטומטי, והם צעקו בערבית וניסו
לירות בעמית ועידו מכוונים לראשם את הקנה. עמית היה הראשון
שירה הישר בין עיניו של פרוק מייא שהשתטח אל הרצפה, הכדור ריסק
את מצחו של פרוק מותיר אותו לופת את נשקו ועל פניו עויית רצח.
סלים חמדן בנו של המואזין שהצטרף אליו ירה בנשקו לכל העברים
כשהוא משמיע קלללות בערבית למראה חברו המת, למרות זאת החטיא
את עמית ועידו. עידו מאבטח גדל גוף, בנוי כולו שרירים משורגים
השתפף והצטרף אל עמית מאחרי המכונית שנתקעה בחומה וביצע
ירי מדוייק אל ידו של סלים, להוריד ממנו את הנשק האוטומטי. סלים
נאנק מכאבים וניסה לברוח ועידו ביצע ירי שני בה פגע בברכו וסלים
נפל ארצה. אימוני הירי בסוף משתלמים חשב לעצמו , כשהוא ניגש
אל סלים ונשקו דרוך אליו בין העינים עד לבוא כוחות הבטחון. ברקע
נשמעו סירנות משטרתיות וסירנות של מגן דוד אדום, מחישים פעמיהם
אל זירת הארוע. הביפר בידו של עמית הבהב באדום, ושמואל בן חיון
ביקש לדעת בדחיפות מה קרה ומה שלום רעייתו וילדיו ענת ועידו
ויתר המאבטחים.
ארועי הימים הבאים לוו בשמים בהירות ותכולות נקיות מכל רבב
וענן, השמש זרחה כרגיל מאירה ומזינה את העולם כפי שקבע הקדוש
ברוך הוא, נדמה היה כי לא ניכרו רישומי הארועים בעולמות אחרים,
אך שמואל ידע בוודאות כי הקב"ה יודע ורואה כל דבר ואין מה שיארע
אלא אם כן התקבלה החלטה בעולמות עליונייים. הוא הביט אל
השמים שנפרשו מלוא העין שקוע בהרהורים ולנגד עיניו ממש עלו
וצצו פסים אדומים שצבעו את השמיים לסרוגין באדום. ארועי
הימים האחרונים היוו לגביו סמן מטריד. במורשת ילדותו למד להשען
על הקב"ה בלבד ולא על תבונותו או אינטואיציות שגם אם הוכיחו עצמם
לא פעם הרי שלא בהכרח היו נכונות תמיד, בליבו התפלל שהשערתו
תתבדה, נסיון ההתנקשות ברעייתו, ילדיו שנחשפו לאפשרויות טרור
מסלים והולך הוטרדו בשנתם ומעת לעת קמו מבוהלים צועקים
באימה, ונדרש לרעייתו ולו זמן רב לאחר מכן להרגיע אותם ולסייע
להם להמשיך בשנתם. "מוטב שנתחיל בטיפול אצל ד"ר ילנה, היא
מומחית ברפואת ילדים" אמרה אשתו כאשר הסיוטים חזרו ותכפו והם
אמנם קבעו פגישה עם הרופאה שהמליצה על טיפול פסיכולוגי . וכמובן
היו הארועים שנגעו לכלל העם ובשל כך אזר כוחו להתמודד עם הנטל
הכרוך בתפקיד ראש הממשלה
הוא לחץ בזמזם הפנימי וניצה מזכירתו נכנסה כשבידיה מזכרים שהניחה
על השולחן, הוא רשם הערה בפנקסו והרים אליה את עיניו "ניצה אנא
זמני בדחיפות אליי את שר הבטחון, שר החינוך, הרמטכ"ל אלוף
פקוד הדרום , אלוף פקוד הצפון ואת שר התקשורת, את רונן ואביתר.
צייני שזה דחוף. בשעה אחת עשרה עליהם להיות נוכחים במשרדי
כולם. היא הנהנה ממעטת בדיבוריה ויעילה ביותר להגיש לראש
הממשלה כל סיוע שנדרש.
הנוכחים ישב דרוכים ממתינים להחלטות שהתקבלו בישיבה
המצומצמת שהתקיימה בלשכתו של ראש הממשלה. באופן טבעי השמיע
כל שר את עמדותיו ושמואל בן חיון שניחן בסבלנות נדירה איפשר
להם להשמיע את דעתם כיצד עליהם לנקוט נוכח האיומים הגוברים.
תמיהת הסגל הבטחוני לשילובם של שר התקשורת ושר והחינוך
בסוגיות מעין אלו התחלפו במהלך הדיונים ומתחו על פניהם סבר
פנים שנמלא הערכה . תפיסת הבטחון הכוללת כפי שהתרשמו בישיבה
לא התמקדה אך ורק בהערכות צה"ל והערכות אזרחית למתקפה, אלא
רוחות חדשת נשבו שם. החינוך אמור היה להכות שורש ולהפרות את
תפישת המוסר היהודית. "זו השקעה אמיתית לטווח הארוך" ציין
שמואל כשהוא מבקש מבנימין אהרוני שר החינוך קו מתווה כיצד יש
בדעתו להנחיל מחדש את מורשת היהדות החל מהגילאים הנמוכים
ביותר וכיצד לחזק את תפיסת המוסר היהודי במערך הלימודי השוטף.
הועלו רעיונות נוספים כיצד להקל על המשפחות בנטל החינוך, ספרים
תקפים לחמש שנים לפחות וחוברות עבודה נפרדות לחלוטין, חזרה
לתלבושת אחידה צנועה. חינוך בסיסי זהה בכל הכיתות ובכל בתי
הספר למעט מקצועות ספורים בהם יוכלו בתי הספר להגדיר
התמקדות התמקצעות מיוחדת ולהעשיר בנוסף. מורים ומורות
שיחוייבו בלימודי הסמכה ובתואר אקדמי בחינוך כתנאי ראשוני
להמשך העסקתם או בכלל לשילובם כמורים. על כל מורה להורות
מינמימום שני מקצועות לימוד לפחות ובעצם רפורמה מקפת בחינוך
שמחד הציעה שדרוג מערכת החינוך עם ראיה ארוכת טווח שתניב
פרותיה ובעיקר תסייע לדור העתיד לפתח את החוסן הפנימי הנדרש,
חוסן שנתלש במהלך שנות קיומה של המדינה. שמואל ניתב את הישיבה
החל בחינוך והלאה משם אל התקשורת שנתבקשה לאכוף סייגי פרסום
בעיקר את השתלחויות התקשורת ביחס לפעילות מבצעית,
ולהעמיד בפרופורציות נכונות את ענייני המרוץ לרייטינג בשרותי
הטלויזיה הממלכתית ולאפשר איזון של מגוון הדעות הרווחות ,
ובעיקר לבדוק את אותם המקרים בהם חופש המידע גבל עם הפקרת
הבטחון האישי או הלאומי. אמיר סגל שר התקשורת שהיה צעיר
כבן שלושים בלבד, ניגב את מצחו שאגלי זיעה ירדו ממנו, רם לעצמו
הערות ושילב את דבריו מידי פעם . למרות שנבחר לכהן כשר עדיין
לא הורגל בישיבות מסוג זה, הוא נשם כמה נשימות עמוקות
והציע כי בעת הזו יש מקום להגדרה מחדש של מצב חרום והוראת
שעה. "חשוב להעלות את הצעת החוק שתאפשר קבלת הוראת שעה
מיידית ופרסומה בכל אמצעי התקשורת במרווח זמן קצר"
הישיבה המשיכה והתארכה כשכל אחד מהנוכחים תורם את חלקו
להבהרת המצב הבטחוני, מודעים למכלול הגדול שבהגרה זו
וחשיבות המכלול ברמה הכוללת. שר הבטחון הצביע על הסכנה הרבה
בקיום עזה מדרום ואלוף הפיקוד הציג את נסיונות החבלה
המתמשכים בקרבת גבול מצרים ישראל. בסיומה של הישיבה הוחלט
שיש להעביר בכנסת בדחיפות את הוראת השעה המאפשרת את הריסת
עזה מהיסוד וגירוש המוסלמים השוהים שם, מבלי לאפשר בשום
אופן יצירת מוקדי כח איסלמיים נוספים בתפזורת. הישיבה התפזרה
ושר הבטחון ואלופי הפיקוד נותרו במקומם לבקשתו של שמואל,
"רבותי עלינו להערך למלחמה, עשו את המוטל עליכם, גיוס כללי,
ותגברו כוחות בעיקר בצפון ובדרום, החשש העיקרי ממתקפה כוללת
שתגיע מכיוון סוריה ואיראן לכן התפרשות הכוחות בצפון חייבת
להיות מכיוון צפון בעיקר "מצפון תפתח הרעה" בגבול לבנון סוריה
ובדרום הערכו למלחמה עיקשת עם החמס, הם מאמנים עצמם
למלחמת גרילה בתנאים קשים
הגבירו אימונים מיידית ואל תאפשרו כל מעבר בגבול לשום גורם
ממצרים למצרים וכן למוסלמים בעזה. "ומה עם יהודה ושומרון"?
שאל מיכאל לבנון שר הבטחון הרי קיימת גם שם התארגנות של החמס"?
"שם נוכל להדוף אותם לכיוון ירדן בעת הצורך. אל תאפשרו מעבר
חופשי לכלי רכב גם לבעלי לוחית ישראלית ובידקו כל תאונת דרכים מי הם הגורמים המעורבים. את הנשק שנלקח מתושבי חברון, עפרה בית אל ושאר הישובים החזירו בדחיפות. ואספו את כלי הנשק השריוניות מהמשטרה הפלשתינאית". הישיבה הסתיימה ושמואל בן חיון התקשר לאשתו
אָנוּ הַחַיִּים צוֹעֲדִים
אֶל הַחַיִּים
בְּמַעֲבָר הֹוֶה כּוֹתְבִים
דִּבְרֵי יָמִים
