השריף.../ ©

השריף.../ © יעל כרמי גבאי

אם לא שמתם לבכם האוזנים נבנו כאפרכסת

או שמא להיפך????

בבקר שטוף שמש

שמתי פעמי אל הבנק שבו הלקוח צודק תמיד.

לא יכולתי שלא לשמוע שיחה

שהתנהלה שם בשפה זרה.

בעוונותי, מבינה אני גם את השפה הזו,

הצרפתית.

כמו את האנגלית ,ספניולית,

שפת הקללות ושפת הים...

ההיא דיברה בצרפתית קולנית,

כל הקהל העומד בתור בהה בה.

אבל, לה לא נגע הדבר

היא התמידה לדבר בריש מתגלגלת

וללשונה מיהרה השעה,

לו היה שם שוטר,

לבטח הייתה מקבלת דו''ח על מהירות (לשונה)

ווי זמיר..

היא ליוותה את שטף דיבורה בנענועי ידיים

ועל אף שכריתי את אוזני.....

לא הבנתי הכל...

חוצפנית שכזו , הרהרתי..

איך היא מעזה כאן בעיר הקודש,

לדבר צרפתית במבטא זר ולא מוכר...

אוי לבושה... ואוי לאוזניי שכך ( אינן ) שומעות...

לפני עמד תלמיד ישיבה

ובדלפק, לפניו , הייתה ישישה קטנת קומה

עם כובע ענק, שכיסה את כל הוויייתה.

נראתה כאילו יצאה מן המערב הפרוע.

רק צעקותיה הרמות לא נתכסו בשום כסות,

עיתים נדמה היה לי שהיא והצרפתיה

מנהלות תחרות.

מה אומר? הזקנה ניצחה...

שריף, במלוא מובן המילה.

הקשישה שכבר עברה מזמן את גיל העמידה(בתור)

נדחקה לפני כולם

וישמה הלכה למעשה את האימרה

'אם אתה צועק משמע אתה צודק',

( אני דווקא רציתי ליישם את המילה אתה 'דרעייק',

אבל הישישה, עם כובע רחב השוליים

לא מבינה אידיש וחבל לבזבז עליה אמרות שפר...)

באחת, שלפה המכשפה הזקנה

צרור דפים מקומטים, חסרי חסד

מעגלתה העמוסה ופנתה אל הפקידה).

הבחור הדתי, אמר לקשישה

שאצה לו השעה, וכדאי שהיא תזדרז.......

אוי א-ברוך...

לעולם אל תכנס לעסק,

שאינך יודע כיצד ממנו לסגת...

אמרה שהמצאתי בו ברגע,

איך אני, אגדה??

נו, למה כל הזמן מפסיקים אותי, כל דקה?

מחיאות כפיים בסוף בבקשה.....!!!)

נמוכת הקומה,

הייתה מצויידת במגפים עבות גזרה

שהגביהו אותה לפחות ב- 10 סנטימטר)

אך, זה לא עשה אותה יותר חביבה...

היא התנפלה בשצף קצף על הבחור הדתי

(שהסמיק בשביל כולם עד תנוכי אוזנו.)

- מה אתה מתערב?

ובכלל, למה אתה לא עושה צבא?

ולמה מי אתה( נופפה ידה מולו..)

שתגיד לי מתי למהר??????)

כבר שנה, אני מבקשת להחליף את השם שלי

הנה כל הקבלות...

(- תעשי מהם קבלת שבת!!)

ואתה בא ואומר למהר...

אני לא יזוז מפה, עד שלא ישנו את השם...

(אולי פוסטמה?

או הכי מתאים מכשפה בלה...

רציתי להציע

אבל על אף גובהי המתנשא ללא עקב

למטר שבעים ושלוש..

חששתי על הראש...

ואז היא נכנסה למנהל..

- תגיד לי אתה...

הפקידים שלך לא יודעים לעשות את העבודה????

תפטר אותם...

למה שנה אני קוראים אותי....

ושום דבר אצלכם לא משתנה??

- ואתה, שבה ופנתה אל המסמיק.....

- תצא החוצה, אני 'יראה' לך מה זה...

זה התור שלי ואתה תעמוד בתור...!!!!!

היא פרצה בשטף קללות,

והצליחה לרגע, לגרום לצרפתייה,

לשתוק, שתיקת מבוכה.

וכך כולנו, מלפנים ומאחור

ידענו שהיום כבר לא נגיע לראש התור...

יצאתי משם, ואיחלתי לדתי,

בכל מאודי,

שהשם של ה'קלפטה' ישתנה במסמכים של הבנק,

כי אחרת...

לא רוצה לחשוב איך המגף שלה,

הלא אופנתי, יתעופף מעל ראשו.

הוא בטח היה מעדיף להתגייס

באותו רגע לסיירת

רק לא לפגוש שוב ב... סוררת....

* * *

ורק עוד הערה בשוליים,

אני תמיד בעד 'והדרת פני זקן'...

אך להיא, עם כובע רחב השוליים

ופה מפיק ה'מרגליות'

לא היה חוץ מפרי הדר שבצבץ מסלה

שום דבר...

21.4.08

ALL