נֶגֶד הַזֶּרֶם

לִיְּעָדִים מְעֻרְפָּלִים.

רוֹצָה לָצוּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם

לְהִנָּשֵׂא עִם הַגַּלִּים.

אִשָּׁה בְּעֵין הַסּוּפָה,

מְבַקֶּשֶׁת נַפְשָׁהּ לֶאֱסֹף.

רוֹצָה לְהַגִּיעַ אֶל קֵן מִבְטַחִים

כְּחוֹלִית הַנִּשְׁטֶפֶת לָחוֹף.

גֵּאוּת וְשֵׁפֶל, הַלֵּב מִשְׁתַּנֶּה,

מְנַסֶּה לִתְפֹּס כִּוּוּן, מַצָּב

רַק שְעוֹן הַזְּמַן הַגָּדוֹל אֵינוֹ מִתְלַבֵּט

וּמוֹרֶה לִי: עַכְשָׁו! עַכְשָׁו!

©דורית גפן – כל הזכויות שמורות

אפריל 2008