ארובה משלחת עשן

גחלים אומללות לוחשות במילותיה,

ממתינה לחינם לאש אחרת כי תכבה.

 מסרבת לראות שם בארמון להבות אהבה.

מכינה ארובתה המתפוררת

המעשנת לעיתים, נלוזה במסתרים,

מנקה קירותיה המפוייחים,

ורק טבעות- עשן  נחשיה הקרות האפורות

נעות הרחק מיעדן

ואין מנקה ארובות שיסכים להסיר הפיח

מלבניה השחורות העשנות,

ואין נסיך שיחפוץ להגיע מנימפאת -המים שלו לגאלה,

 ואין מי שינסוך  יינה לגביעיה התאבים,

 שידהירה על אוכפיה הלוהטים,

רק גרזנה הישן והמלהט

עוד ממשיך לבקע  במילותיו עצים לשווא

 26.4.08