בעת סגר

בחלומי נתגלה לי סודך

ומשקלו עול עולמי כולו

ומבטי הוסט מיופייך

בעל כורחי.

בחלומי נתפזרה שלמותך

כערפל בבוקר החג

ולא יכולתי לשאת

האכזריות הגלויה, המוצדקת

בבסיסו של המום הנתון.

כך נפרמנו זו מזו

במרווחים, בינות לפעימות

ובחלומי המבעית

לא ייחלתי למחילה.

אף לא לרגע.

בחלומי היה השקר יצירת-מופת

והאמת- הבד עליו צוירה

ואיש מלבדי לא נרתע

כשהשלת את עורך מעלייך.

ערותי נכפתה עליי צורמנית

ונשימתי כבדה תחת מרותו של הסוד

ובעיניים פקוחות בי נשבעתי

כי הדופי שהוטל בך [בחלומי]

יברא לי זרועות

להגיע אלייך אי-שם.