הַזּיִכְרוֹנוֹת, הַמַּרְאוֹת, בַּפֶּרְסְפֶּקְטִיבָה שֶׁל זְמַן, מַעֲלוֹת
בַּשַּׂר, מְקַבְּלוֹת גָּוֶון וְנוֹפֵךְ
שֶׁל אַהֲבָה, שֶׁל רוֹךְ, שֶׁל הִיסְטוֹרְיָה מְשֻׁותֶּפֶת, עִם כָּל
הַתְּמוּנוֹת שֶׁשָּׁלְחוּ שָׁרָשִׁים אֶל תּוֹךְ לִיבֵּנוּ,
וּבָנוּ אוֹתָנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ בְּנַפְשֵׁנוּ הַיּוֹם.
גִּ'ינְגִיס חַאן הַטָּטָרִי שֶׁלִּי
אֲנִי זוֹכֶרֶת אוֹתוֹ בְּדִיּוּק כְּמוֹ אָז, עִם בְּלוֹרִית קְצוּצָה בַּנֻּוסָּח "נֶיְיוִוי" [Navy]
תִּסְפּוֹרֶת שֶׁל חַיָּלֵי חֵיל הַיָּם הָאָמֶרִיקָאִי, עוֹמֵד מוּלִי נוֹטֵף זֵיעָה,
הָרְחוֹב הָעוֹלֶה הַתָּלוּל, נָתַן בּוֹ אוֹתוֹתָיו, מִתְנַשֶׁם וּמִתְנַשֵּׁף וּמֵזִיעַ, אָמַר:
"בּוֹאִי נִיכָּנֵס, אֲנִי צָמֵא, אֲנִי זָקוּק לִמְעַט מַשְׁקֶה".
הַמַּשְׁקֶה תָּמִיד הָיָה בַּקְבּוּק חָלָב מִזְּכוּכִית, בַּקְבּוּק עָגוֹל כָּזֶה,
הוּא הָיָה גּוֹמֵעַ אוֹתוֹ עַד סוֹפוֹ,
מְלַטֵּף אֶת בִּיטְּנוֹ בְּעִיגּולִים, וְאוֹמֵר: "אָח זֶה הָיָה טוֹב".
הַהוֹרִים שֶׁלִּי הָיוּ מִסְתַּכְּלִים עָלָיו בִּרְתִיעָה קַלָּה, מְסֻויָּגִים קִמְעָא,
אֲנִי יוֹדַעַת הֵם אַף פַּעַם לֹא מַמָשׁ הֵבִינוּ אֶת אוֹפְיוֹ את חִסְפוּסוֹ,
הוּא הָיָה שׁוֹנֶה מִיֶּתֶר מְחַזְּרַי הַמְּנֻומָּסִים,
הַאֲחֵרִים חִיזְּרוּ אַחֲר הוֹרַי, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אַחֲרַי, "בְּבַקָּשָׁה" "תּוֹדָהרַבָּה"
"הָיָה נֶחְמָד" "הָיָה טָעִים" וכו', אֲפִילּוּ אִם זֶאת לֹא הָיָתה הַרְגָּשָתָם הָאֲמִיתִּית.
אֲבָל אֲנִי מִשּׁוּם מַה הַבַּת הַשַּׁבְרִירִית, הַסּוֹרֶרֶת, המַּרְדָנִית, הִכְנָסְתִי
הַבַּיְתָה דָּבָר שׁוֹנֶה, לֹא מוּכָּר, אֶת גִ'ינְגִיס חַאן הַטָּטָרִי,
הָעוֹף הַמּוּזָר, מְּסֻרְבָּל, מְּגֻודָּל, ובִּלְתִּי מוּבָן.
הוּא לֹא "הִתְלַבֵּשׁ" אֶל תּוֹךְ עוֹלָמָם הַמְּגוֹהָץ הַגָּלוּתִי, הוּא הָיָה זָר.
הַחִיזּוּר שֶׁלּוֹ אַחֲרַי, דָּמָה לְהִסְתַּעֲרוּת קְרָבִית, בְּעֶרֶךְ כְּמוֹ כִּיבּוּשׁ
"תֵּל אֶל חֲלִיפָהּ", אוֹ "אֶל עַרִישׁ".
לְהִתְקַדֵּם בִּשְׁלַבִּים, לֹא הִתְאִים לוֹ, לא הָיָה הַצַּד הֶחָזָק שלוֹ,
בִּזְבּוּז זְמַן עַל גּיִנּוּנִים, נִרְאָה טִיפְּשִׁי, כְּשֶׁהָיִיתִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ
מַדּוּעַ כָּל כָּךְ קָשֶׁה לְקַבֵּל מַצָּב, פָּשׁוּט בִּגְלַל שֶׁזּוֹ הִּתְנָהָגּוּת מְקוּבֵּלֶת, חֵבְרָתִית,
עָנָה בִּשְׁאֵלָה כְּדָרְכּוֹ: "מַדּוּעַ צָרִיךְ לְבַזְבֵּז זְמַן עַל שְׁטֻויּוֹת וְאֵנֶרְגִיוֹת
מְיֻותָּרוֹת", אֲנִי יוֹדֵעַ בִּדִיּוּק מַהוּ רְצוֹנִי, וְגַם אֶת רְצוֹנֵך,
הַיֶּתֶר- בָּטֵל בְּשִׁשִּׁים, עָבַר זְמַנּוֹ, אֵינוֹ נֶחְשַׁב".
הוֹרַי הֻוכּוּ בְּהֶלֶם, בְּתָדְהֶמָה, כַּאֲשֶׁר הִכְרַזְנוּ בִּפְנֵיהֶם, עַל
כַּוּוָנָתֵנוּ לְהִינָּשֵׂא, נִפְתַּח לָּבִּירִינְט מְפֻותָּל
שֶׁכָּזֶה ־ מָבוֹךְ סָתוּם, הִתְחִילָה רִיצָה מְבֹוהֶלֶת,
רִיצַת אָמוֹק מְבֻולְבֶּלֶת מַדְהִימָה.
אֵינִי זוֹכֶרֶת מַה הִתְרַחֵשׁ, וְאֵיךְ הָיָה בַּהַתְחָלָה, אֲבָל
כְּשֶׁלְּבַסּוֹף עָמַדְנוּ מִתַּחַת לַחֻופָּה, מִי שֶׁהָיָה הֲכִי
מְבֻולְבָּל, הָיָה הוּא "הַנָּסִיךְ הַטָּטָרִי שֶׁלִּי", הַמְּגֻודָּל.
הטֶכֶּס הַיָה מָלֵא חֻוקִּים וְגִינּוּנִים וּמִנְהָגִים, לֹא בְּדִיּוּק
הִתְאִים לוֹ לֹא הַמַּתְכּוֹן עֲבוּרוֹ, לֹא בָּנוּי לְאָופְיוֹ הַלָּקוֹנִי, הַעִנְיָנִי.
הָיִיתִי חַיֶּיבֶת לְהַבְטִיחוֹ חָגִּיגִית, שֶׁלְּאַחַר הַחֻופָּה
נִתְפּוֹס מֶרְחָק, נִיסַּע לִזְמַן מַה לְמָקוֹם מְרֻוחָק
כְּדֵי שֶׁיִּתְאַפֵּס, שֶׁהָעוֹלָם שֶׁהוּא מַכִּיר יַחְזוֹר אלְ שִׁוּוּי מִשְׁקָל הֵגְיוֹנִי.
הַיּוֹם בְּפֶּרְסְפֶּקְטִיבָה שֶׁל מֶרְחָק וּזְמַן, אַחֲרֵי אֲרְבָּעָה יְלָדִים,
וּנְכָדִים גַּם,פֹּה וְשָׁם, לִפְעָמִים, חוֹזֵר נִיצוֹץ קַל "דֶמּוֹנִי" אֶל
עֵינָיו, שׁוֹבְבוּת נְעוּרִים ,
מַבָּט אָופְיָינִי מִן הֶעָבָר, חוֹזֵר וְנִשְׁקַף נִיבַּט מִּתוֹך עֵינָיו, וּמַעֲלֶה בְּלִבִּי
בזִיכָּרוֹן חָמִּים, אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל "גִ'ינְגִּיס חַאן" הָאֲמִתִּי,
הַטָּטָרִי הַמַּרְהִיב, הַבִּלְתִּי נִשְׁכַּח, הַמְּגֻודָּל, שֶׁלִּי.
@מִכִּתְבֵי לֵאֶה כֹּהֵן
Friday. 08 February. 2008
בסוד בסוד - הלוואי והיה נראה כך - לא?
