זבל טוב

זה לא הצפון הנקי

אלא הדרום המלוכלך

אני יושב בפתח המקום

המקום שאני קורא לו

בית

יושב בפתח הקרוון

מהרהר,מנתח,מנסה לנער

את כל שבבי המידע הלא נחוץ

כמו אבק מטריד שהצטבר לי

על המוח

מסתכל על השמיים

אל הכוכבים

מחכה שתנער מעליי

את כדור הקסם שלך

ותגלה לי כמה תשובות

שבבים של כוכבים

נופלים בזמן שקצת מוכר לי

והופכים לאבק ...

משבבי האבק בונה לי מיני פזלים

יוצר תמונה מעוותת של מציאות

יותר מדי דרמטית

כוסית של סוף היום, ואולי אחריה

אחליק למטה

המבט בעיני יכבה

וכל פעולה

תראה כאילו יצאתי לרגע

מעולם החושך

אני הזבל האפור של החברה

שצריך להיגמל

מהרכבת פזלים

ולחיות על קצת יותר פשטות מדרמות

אני זבל טוב