אהבה אפוקליפטית / רונן

אהבה אפוקליפטית / רונן

מילאת את חושי במוץ וערפל

מתערבלת סביבי כסופה

עת נתתי בך אותותי

נשמטת הקרקע מתחתי

מושלך כדחליל מחמד קרוע

נזרעה בשדות הבר תשוקתי

התקמטה, התכרכמה אהבתי

מכבס רגשות ותולה

מקרצף ריגושים מהכסת

הלוואי ולא היית אישתי

מפורכסת, מהססת, כועסת

דרכך אל ליבי מפלסת

באיזמל של חמלה ושל רוך

במתק שיפתותיך

מדליקה מחדש את הפתיל

עת ישברו השמים

והארץ תרעש

יותכו כוכבי הרקיע

והשמש לתמיד תדעך

הזמן יחשב קיצו לאחור

גם אז אחזור,

מראשית, מחדש  להתחיל

© כל הזכויות שמורות לרונן