אני פשוט לא מאמינה, סיימנו את הבית ספר, סוף סוף אחרי 4 שנים של קריעת תחת בתיכון יצאנו מהמקום הזה, היום המאושר בחיי.
כולם כבר צריכים להגיע אבל כרגיל כל הבנים מאחרים, הבנות כבר כאן וכולנו לבושות בשמלות מהממות לכבוד המסיבה. אני כל כך מתרגשת.
דפיקה על הדלת. תום, גיא, יוני הגיעו, עכשיו המסיבה באמת מתחילה.
"מה קורה בנים ? איזה איחור..."
"מה רק לבנות מותר?"
"לבית שלי לא מאחרים חבר'ה"
"סליחה יעל, לא ידענו..."
הלכנו כולם לרחבת ריקודים והשתוללנו כמו שבחיים לא השתוללנו, כמה צחוקים, כמה רעש וכמה געגועים. אלוהים כמה שאני אתגעגע לאנשים האלה, עוד חודש אני מתגייסת. בשביל מה ? בשביל לשבת על התחת בתור פקידה מסכנה ולא לעשות כלום.
נכנסנו כולנו לסלון. הדס ורותם באו איתי עם גיא יוני תום, היינו חייבים לדבר קצת לפני שאנחנו הולכים כל אחד לשירות שלו ולא נתראה כל כך הרבה כמו עכשיו.
"אחים שלי תקשיבו, עוד חודש כולנו מתגייסים. לא הבנתי עדיין כל כך בשביל מה, מה אני הולך לעשות שנה וחצי בצבא?" תום הזה, כל הזמן מתלונן אבל הוא מת לצאת כבר מהחור הזה.
"מילא אתם, מה אנחנו הולכות לעשות?"
"עזבו אתכם עכשיו מצבא, חייבים לארגן טיול לפני שמתגייסים" יוני אמר והדס כמובן עונה בחיוב.
"נכון, שכחתי מזה לגמרי אז מה לאן נוסעים?"
"בואו ניסע לטורקיה"
"טורקיה ? מה יש לי לחפש בטורקיה... אני אומרת לניו יורק נעשה שופינג מטורף"
"רותם סתמי! נוסעים ליוון קבענו כבר!"
"מי קבע ? את קבעת ? תקשיבו חבר'ה חשבתי על רעיון קצת מופרך, אז אל תצחקו!"
חבל שאמרתי את זה, הם גם ככה הולכים לצחוק עליי, אבל המשכתי בשלי.
"בואו ניקח את עצמנו לצפון"
וכמובן שהצחוק המתפרץ של יוני נשמע ברקע וכולם אחריו.
"מה אתם צוחקים ? תחשבו איזה מטורף הולך להיות לנו שם."
"רגע רגע, תקשיבו ליעל, בכל זאת ילדה אינטליגנטית"
"עכשיו גם אתה צוחק עליי?"
"לא,לא אני מסכים איתך לגמרי, מה אתם אומרים על רמת הגולן?"
הייתם בהלם. גיא הסכים איתי.
"רמת הגולן נשמע לי אחלה, נעשה מסלולים וצחוקים."
כולם השתתקו לרגע, היו צריכים קצת זמן לחשוב על זה.
"אני אומר שכן, יאללה בואו נלך על זה ." תום אמר ויוני הסכים איתו.
"מה שאתם עושים אני עושה העיקר שנהיה ביחד"
"הדס צודקת, אז יאללה סיכמנו ?"
"ברור שסיכמנו, אנחנו חייבים לנצל את הרגעים האחרונים לפני שנכנסים לשעמום הגדול בחיינו"
"איך הייתי רוצה לחזור לתקופה של פעם, לגיבורים שהיו, תחשבו שאנשים שירתו בצבא שלוש שנים? ואפילו יותר, נלחמו למען המדינה הזאת."
"ומה עכשיו יש לנו לעשות? לכתוב מספרים על המחשב? לשמור על משרדים ממשלתיים?"
"עזבו אתכם שטויות עכשיו. שבוע מעכשיו יש לנו להתארגן על עצמנו וזה לא הרבה זמן. אני מסיע את גיא יוני ותום. מה עם הבנות?"
"זה בסדר אני מסיעה את יעל ורותם.. ההורים שלי ירשו לי לקחת את האוטו לכמה ימים, אפשר לחשוב לאן אנחנו נוסעים"
"אז זהו, שיש קצת בעיה."
מה עכשיו הבעיה יעל?" תום כרגיל מתעצבן.
איך נעבור את הגבול? צריכים לחדש דרכונים ועוד מלא דברים."
"מה הבעיה יעל ? אף פעם לא נסעת לסיני? זה לא שייפלו עלינו קסאמים"
"טוב איך שבא לכם, אז יאללה מחר כבר הולכים לחדש את הדרכון, נוסעים לסוריה אנשים !"
אני חושבת שאני מתרגשת עכשיו יותר מאי פעם, כל החבר'ה שלי , חופשת פרידה. התיק שלי כבר ארוז ואני מוכנה ליציאה.
הדס מצפצפת כבר שעתיים למטה ואני כמובן לא הספקתי להתארגן, ירדתי עם כל האיפור בידיים ושלושת התיקים הענקיים שלקחתי איתי, נראה לי שקצת הגזמתי אבל לא נורא. אם תום יבוא אני חייבת להיראות במיטבי.
נפגשנו כולנו בתחנת דלק עשינו שם עצירה. אנחנו כבר שעתיים וחצי בדרך ועוד חצי שעה מגיעים.
"בנים תקשיבו, חופשת החלום מגיעה אז תתחילו להיות נחמדים"
"נו באמת יעל, איך אפשר לא להיות נחמדים? , אנחנו נפרדים עכשיו לתקופה. אולי קצרה אבל לא נתראה כל כך הרבה כמו בתיכון."
"חבר'ה די עם השטויות, סוריה מחכה לנו "!
