שיר השבוע - כִּסֵּא רֵיק

101 כיסאות ריקים. ושברון הלב של הילדה האחת הוא שברון הלב של 101 משפחות.

היטב לכתוב, נורית.

??

אכן, 101 כיסאות עומדים ואין יודעים אם

אם יבואו וישבו בם או הם תמיד יוותרו ריקים...

כל כך כואב המצב.

שבוע טוב,

השיר מצייר תמונה נוגעת ללב של ילדה המתמודדת עם אובדן אביה. היא מנסה לשמור על הקשר עם אביה, גם בהיעדרו הפיזי, באמצעות טקסים יומיומיים וסימבולים. הכיסא הריק הוא ביטוי לרצונה העז לשמר את זכר אביה ולהאמין שהוא יום אחד יחזור.

שיר עוצמתי וכואב כתבת נורית יקרה. מי ייתן והפסקת האש תתייצב ונראה במהרה את סיום המלחה ואת שובם של 101 החטופים החיים והמתים שבים למשפחותיהם.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

האובדן הוא קשה,

ילדה קטנה לא תמיד תופסת את המצב שאומרים לה -

אבא איננו, אבא לא יבוא.

היא עדיין מאמינה שאולי, אולי הוא ישוב אליה.

זה הסיפור של מלחמות, האובדן הנורא.

שבוע טוב, אולי תגענה גם בשורות טובות.

זה סיפורה של המלחמה - האובדן הנורא

והילדים שלא תופסים אותו, עדיין הם מאמינים שאבא ישוב.

האובדן הזה הוא נורא.

שבוע טוב, ואולי תגענה גם בשורות טובות...

מרגש: היא העמידה כיסא ויצאה מביתה בתקווה שתשוב הביתה ואביה יחכה לה.  תודה רבה לך נורית היקרה, שתמיד יהיה מי שיחכה לנו.

ילדים לא תופסים את האין הזה,

הם כל כך רוצים להאמין שאבא ישוב.

איך מסבירים לילד קטן שאבא לא יבוא יותר...

שבוע טוב, ואולי גם בשורות טובות תגענה.

מצמרר ומטלטל השיר הזה. ואני רואה את הקטנה הזו, המתוקה ואת הציפייה שלה, הגעגוע. 

צורב בלב וכואב כל כך. 

ילדה קטנה, 

איך מסבירים לילדה קטנה שאבא הלך לבלי שוב.

שאבא איננו.

הוא הרי הבטיח שיבוא, הבטיח להביא מתנה...

אני חושבת על כל היתומים שהמלחמה הזו הותירה ועדיין...

שבוע טוב, אולי יהיה זה שבוע עם בשורות טובות.

אכן, ישנם ילדים שבקשתם תתמלא, ואבא ישוב וישב על הכסא,

אבל...

אני חושבת על הילדה הזו, שהכסא יוותר ריק,

אבא כבר לא ישוב.

זה כל כך נורא וכואב, והמלחמה עדיין כאן, ועוד כיסאות יוותרו ריקים.

כל כך עצוב וכואב.

שבוע טוב אילה יקרה, ונקווה שתבאנה בשורות טובות.

.

שיר קצר ואומר הרבה. 

ציור פשוט ואומר הרבה. (וואן גוך - וואו. תמיד.)

תודה רבה-רבה-רבה ושבת שלום ומיטיבה, נוריתי יקירתי, 

נוריתי היחידה. <לב>

רבקה

---

תודה על המילים הפשוטות והכל כך מכילות.

אינני זוכרת מה קדם למה, הכסא הנפלא הזה של ואן גוך

או אולי המילים היו שם, ואז באופן טבעי, עיני חיפשו את הציור הזה...

והציפיה של ילדה קטנה לאבא שישוב לא זקוקה למילים גבוהות

המילים הכי פשוטות מספרות את סיפורה.

שבוע טוב, ואולי אולי סוף סוף אבא ימלא את הכסא הריק...

.

הדימוי. הדימוי היה קודם. הדימויים קודמים למילים,

ללשון, לשפה.

גם אני מקווה שסוף-סוף האבא ימלא אֶת הכיסא.

העיקר: זהו, המשימה הושלמה. 

(גם שלי, אגב.)

שבוע טוב, נורית.

רבקה

---

המון אכזבה כאב טמון בשיר 

ומאידך יש בו צפיה ותקוה 

מעורר רגש  אין סופי   

תודה

שבת שלום

אולי סוף סוף ימלא אבא את הכסא הריק,

והלב נכמר על אותם כיסאות שיוותרו ריקים,

אבא כבר לא ישוב..

מלחמה ארורה.

שבוע טוב, ואולי תגענה סוף סוף בשורות טובות.

בדידות כואבת

הישוב?

אני חושבת על כל היתומים שהותירה המלחמה הזו...

והיא עדיין לא הסתימה.

נורית יקרה

************

אולי היום כשתחזור

תוכל לפגוש את אבא ....

ואבא כבר לא ישוב

כמה נוגה ...

הנחת הפרחים והממתק 

עשו גופי חידודין, חדודין,

( המחשבה עצמה ) ...

וכמה כסאות מיותמים

ניצבים כך היום ...

עצב רב נסך בי שירך

מציאות עגומה.

מברכת לחודש טוב

ושנתבשר בבשורות טובות

אמן !!!

ממני עליזה.

תודה עליזה יקרה,

כשכתבתי את השיר, חשבתי על אותם כסאות ריקים

הכיסאות שנוספו במלחמה הזו.

חשבתי על היתומים שאבדו את אבא שלהם במלחמה,

והמלחמה עוד לא הסתיימה...

אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליהם.

אולי באמת יהיה לנו חודש טוב עם בשורות טובות.

הלוואי.

כמה שאני יכולה להזדהות

איבדתי את אבי לפני שנתיים(בגיל 21) לטרשת נפוצה

יום אחד הוא דיבר איתי וצחק - 

יום אחרי גופו ויתר על חייו.

תודה לך, 

הזכרת לי רגעים עם אבא,

געגועים,

ונשכחות.

כל כך עצוב.

עצוב וכואב לאבד אבא בגיל צעיר.

תמיד יהיו לך רגעים שיזכירו לך את אבא שלך

ותמיד יהיו איתך הגעגועים לנפש אהובה שאבדה לך.

אני יודעת...

תודה ששיתפת אותי ברגשותיך.

יהי זכרו של אבא שלך ברוך.