שלא יראו שלא ישמעו/א.ה.

שלא יראו שלא ישמעו/א.ה.

חלונות סגורים,

תריסים מוגפים,

יושבת היא בפנים,

שלא יראו שלא ישמעו.

דמעות על הפנים,

צלקות שלא רואים,

חייה העלובים,

הולכים ונגמרים.

דם זורם בכל מקום

מוזר שעדיין אפשר לנשום.

מה שנראה לה מלוטש

פתאום הופך מטושטש.

דברים בלתי נראים,

אנשים לא קרויים,

כל אחד בתורו,

כבר עשה לה את שלו.

ולה לא נותר דבר,

מלבד רגע שעבר,

וזה חבל...

אבל זה הגורל.

הכל אצלה מוסתר,

והכל גלוי.

היא שלמה עם עצמה

אבל כל השאר חצוי.

בגיל רק ילדה,

אבל את הרוב כבר עברה,

החיוך נשאר תמים.

למרות שגם אותו כבר לא רואים.

כל הזכויות שמורות.