שירים

מספר יצירות חדשות שכתבתי בכלא צבאי

הייתי בכלא צבאי 14 יום, על כך שהייתה חיילת בחדר שלי בבסיס...וזה אסור מן הסתם =\
כתבתי שם כמה שירים... אז הנה:
ביום ראשון אני חוזר לבסיס, ועקב החוק "פעם ב-24 שעות אפשר לשלוח יצירה", החלטתי לשים את כל השירים תחת מקום אחד.
 
אהבה מנצחת הכל
 
את בחדר בוכה, עוד מאז שעזבתי
שברתי אותך, שברתי הכל
תחכי לי, המרחק הוא גדול
אז זה מזל ש, אהבה מנצחת
הכל.
 
ואת נזכרת,
שאמרתי שלום
כשאת נזכרת,
אז קשה לך לנשום
וזה בסדר,
אם תיתני לדמעות
לזרום.
 
את בחדר חשוך, מדליקה להבה
מתחממת לבד, עם אותה אהבה
תשמחי קצת, בקרוב אני בא
ותזכרי, כי, הימים שהיו כבר
עברו.
 
ואת נזכרת,
שאמרתי שלום
כשאת נזכרת,
אז קשה לך לנשום
וזה בסדר,
אם תיתני לדמעות
לזרום.
 
את בחדר נעול, הוא נעול מבפנים
המפתח בלב, לא מכניס אחרים
אז תשאירי, את הדלת פתוחה
בשבילי, כי, אהבה מרחיקה
חשכה.
 
ואת נזכרת,
ששברתי חלום
כשאת נזכרת,
אז קשה לך לנשום
וזה בסדר,
אם תיתני לדמעות
לזרום.
 
 
 
מלאכים בין עננים
 
מתעורר במיטה שנופלת
אל תוך חלום.
בחלום רק שמיים שחורים
זה חזון אחרית הימים.
 
מתכסה בשמיכה מפוחדת
בין עננים.
בני אדם עם כנפיים לוחשים
על חלום אחרית החיים.
 
מקווים שאמרתם שלום,
כי מכאן לעולם לא חוזרים.
לעולם נהיה כאן בוכים,
מלאכים בין עננים.
 
סערת נשמות משתוללת
בשמיים שחורים.
מנסים להבין איך בורחים
מנסים אבל לא מצליחים.
 
מקווים שחלמתם חלום,
כי כאן לעולם לא חולמים.
לעולם נהיה כאן ערים,
מלאכים בין עננים.
 
מקווים שעשיתם חיים,
כי כאן לעולם לא עושים.
לעולם נהיה עצובים
בין עננים.
 
נהר הנעורים 
בעקרון זה עדכון של השיר "מלאכים בין עננים", אז יש כמה משפטים שהם אותו הדבר :)
 
מלחמה נשמות מחרפת,
אז למה בכלל.
חיילים התקועים בבועת מציאות משתקפת,
כמה חבל.
מרחפים לא מוצאים אדמה,
נלחמים ברחבי השממה.
 
טוב שהגעת, רבים עוד לוחמים
כאן פורחים זכרונות נבולים,
בנהר הנעורים.
מקווים שאמרת שלום חברים
כי מכאן לעולם לא חוזרים,
זה נהר געגועים.
 
ואתה שנפצעת בקרב,
מתעורר שמיטה שנופלת
אל תוך חלום.
מנסה להבין איך קמים,
יש המון עניינים לא סגורים.
 
טוב שהגעת, חיכינו שנים
הפצועים לא יודעים כאבים,
בנהר הרחמים.
ברוכים הבאים בני-אדם עייפים
נסו להירדם, כי כולם כבר יושנים,
בנהר שבסוף החיים.
 
 
כל חיי התנגנה מנגינה
 
כל חיי התנגנה מנגינה
שנים לא הבנתי מה רצונה.
מה הלחין, מי כתב,
למה רק לי הלב כאב?
 
כשניסיתי לברוח,
כנפיים הייתה מצמיחה
אוחזת בי וממריאה.
 
כל חיי חיפשתי תשובה
כל חיי חיפשתי שלווה
כל חיי חיכיתי שתפסיק -
המנגינה העצובה.
 
כשניסיתי לשמוח,
עצרה נשימתה
צללה לעומקי הנשמה.
 
כשניסיתי לפרוח,
עננים היא פיזרה
אף קרן אור לא חדרה.
 
כעבור שנים מצאתי תשובה:
כל חיי חיפשתי אהבה.
תודה לך נערה,
שהבאת לי שלווה :)
 
 

תגובות