שירים

דרך או הדרך...

ואולי דרכי אינה הדרך, אינה הדרך הנכונה, ואולי אין דרך כלל שתוכל לסלול לי הצלחה,
לממש שאיפות, להגשים חלומות ובעיקר לזרוע במדבר הייאוש מעט תקווה.
אולי הדרך כמו כבישים סואנים, לא תמיד ברורה לא החלטית, אף מסוכנת, ובעיקר לא מהירה.
ואולי, ואם אין דרך כלל, ונמשיך לחיות על אויר, נסחוב עליות ומשברים בניוטרל,
נשבר לעיתים וניפול לקרשים עד שנזכר שחייבים לקום כדי להתכונן לטלטול הבא שימחיש כמה שאנחנו עוד בחיים.
כן, אינספור דעיכות, ירידות תלולות שבהן התגלגלנו, ולא נחדל לעד.
נמשיך לצעוד, ללכת, עד שנאבד את השפיות או נכבוש את היעד, הראשון מבין השניים יונצח באות מופת.
ולמרות ובטח גם בגלל, ואומנם אין דרך ברורה, עוד לא התבהרה כעת,
ובכל זאת, תמיד כשתרצה ונרצה, אפשר להחליט על מסלול, להדריך את עצמך כאילו מורה מוסמך אתה להוראת הדרכים,
כאילו רק אתמול סיימת תואר שני במנהל משברים, בעריכת חלומות, בהנדסת החיים.
ואין דרך עדיין, לא מוגדרת לפחות, עד אשר נגדיר את הדרך ונלך בה,
נוותר בדרך על חלום אחד או שניים, על אהבה אחת גדולה, על אישה נהדרת על "בית קטן בערבה"
ונמשיך ישר אל עבר התקווה החלום וההצלחה. ונכון, אתם צודקים- עדיין נותרנו ללא דרך בטוחה, ישירה אמיתית ומהירה!
 
אבל דרך היא רק עוד כביש בחיים, והכבישים כעת במילא סואנים, אולי מוטב לנוח להמתין לרגיעה, לשקט רגעי, להתפכחות של הסביבה...
ולבינתיים, תמיד אפשר לסלול דרך חלופית למקרה ונתקל בכמה בעיות ללא פיתרון, שמא נצטרך לצעוד לעד בדרך ללא מוצא, ללא כיוון.
ואתם תוהים מה כל כך חשוב בדרך?
אז לא חשובה הדרך, כמו שחשובה ההליכה בה, המשמעות שנותנים לדרך...
לאותה הדרך שכולם ילכו בה, ידרכו בה, אך רק אתה תדע לאן לפנות, מתי לפנות
עם מי לצעוד- ובעיקר אם להמשיך ולצעוד, או אולי לרגע קט לעשות הפסקה,
הפסקת שתייה קלה, ממשקה האלוהים המוחלט, לצינון הגוף ובעיקר לרענון הנפש,
מנוחה לשכל שחושב כל היום וטרוד בלכוון את עצמו ואותך.
והדרך? עדיין לא ברורה היא
ואולי היא באמת לא הדרך הנכונה
אך מה לעשות
כאשר זו דרכי-דרכך,
אותה הדרך-
הדרך היחידה.

תגובות