והיא שהייתה לזונה

וְהִיא שֶׁהָיְתָה כְּזוֹנָה

מִתְיַחֶדֶת בַּסִּמְטָאוֹת הַחֲשׁוּכוֹת

מוֹכֶרֶת עָסִיס מְזוֹנָהּ

סוֹפֶרֶת אֶת אֶתְנָן כָּל הַפְּרוּטוֹת

לְבַדָּהּ, מִסְתַּתֶּרֶת

מְסִירָה הִיא אֶת פְּנֵי הַמֻּפְקֶרֶת

וְשָׁם, מוּל הַמַּרְאוֹת

נְמֵסָּה אֶל יַלְדוּת מְאֻשֶּׁרֶת.

וְהִיא שֶׁהָיְתָה לְזוֹנָה

מְלַקֶּקֶת אֶת דָּם פִּצְעֵי הַצַּלָּקוֹת

טוֹבַעַת בִּמְחִיר עֶלְבּוֹנָהּ

חוֹבֶקֶת אֶת כְּאֵב כָּל הַמַּכּוֹת

לְבַדָּהּ, מִתְפָּרֶקֶת

עַל אָבְדָן נְעוּרִים בַּשַּׁלֶּכֶת

וְשָׁם, בַּחֲשֵׁכָה

מְנַסָּה הִיא לָלֶכֶת, לָלֶכֶת.

וְהִיא שֶׁהָיְתָה הַזּוֹנָה

מִתְפַּלֶּשֶׁת בְּקִמּוּרֵי הַמַּגָּעִים

נִקְרַעַת בִּשְׁאוֹן אֵין אוֹנָהּ

שׁוֹטֶפֶת אֶת זַרְעֵי הַחֲטָאִים

לְבַדָּהּ, מְרֻסֶּקֶת

זוֹעֶקֶת לַהֲמָתָה שֶׁל חֶסֶד

וְשָׁם, בַּשְּׁעָרִים

אֵין עוֹנֶה לִתְחִנָּה מְרֻחֶקֶת.