טעם גן עדן

[נכתב בהשראת הספר"סדקים" מאת גלית אלדר]

הוא היה לה כנעלי בית,

מרופטות, מסמורטטות,דהויות

נוחות ואהובות.

היה בו מהמוכר,הידוע ,הבטוח

והמנחם כל כך בערוב היום.

אבל השגרה נגסה בה

כל חלקה טובה,

הלוך ונגוס.

כשראתה גופו המשורג,הרענן

בחדר הכושר,משהו בה הלם.

וכשנגסה בתפוח המאדם האחר,

טעמה טעם גן עדן ממותק-

פרפרים שרו לה שירת כמיהות,

מלאכים זמרו מנגינת אהבות.

ריחפה בנעל המוזהבת החדשה,

ויחלה שוב לאצבעותיו הלוטפות

שיטיילו  בלהט על קימורי ירכיה,

 יפרטו בעוז על כל מיתריה.

ערגה לטעם החדש, המרגש והמרטיט

שילגום  בתאווה  עסיס שפתותיה.