מיטת הסולטן

לכשיזמינני הסולטן לארמונו

אעטה שלמת משי סגלגלה,

עם מחשוף סגלגל ועמוק,

אתקשט באבנט מוזהב,

ומכבנות פנינים יקשטו מחלפותי.

לכשיזמינני הסולטן לחדרו

אכס פני ברדיד שקוף,

ורק ירוק אגמי ינץ למולו.

בושם בניחוח מושק מפתה אזרה על לוח ליבי,

 בריקוד חתולי אנוע  לקראתו.

מנגינה שמימיית תושמע בחלל,

מצעי משי כסופים יפרסו לכבודי,

נערותיו במניפות תצלנה ממעל,

והוא מחוייך ישב על שולי מיטת האפיריון,

וחיוכו השוקק יאיר לעומתי.

אז יסיר הרדיד המסתיר פני ,

יעטוף בי כתפי החשופות,

וכשיחבקני,אחוש לא רק בהולם לבבו,