אהבה ישנה (שיר שנכתב לפני הרבה הרבה שנים)

מתמרת בלט למרומים אפלים

משוועת למעט אהבה

מבקשת ימים אבודים

דומם מסתננת

דוהה ופורחת בין נבכי נשמתי

רסיסים רסיסים מתנפצים עמומים

ביקום מתנכר של דממה

כמו עשן מכושף

כמו חלום שנשרף

מוטלת שדודה חסרת אונים

סופה שנגוזה לשממה

של פסלים אלילים אבנים...

ואפשר היה זה סיוט בן יום

אפשר שאין זה אלא חלום

שמא עדיין אוהבת היא...

אולי מבשרת שקיעה של שמש

בוקר חדש שטוף אור

אולי מסמל הלילה של אמש

אהבה ישנה שתחזור...