תל אביב
תל אביב עיר גדולה אתה לא חושב ? היא אמרה לי
אמרתי : כן זאת באמת עיר גדולה ,על הגודל שלה לא הייתי אומר שהיא גדולה ,אבל האנשים פה כל כך קטנים
"כן .." אמרה בגיחוך קל ,"בייחוד שאנחנו יושבים על גג של בניין"
"לא חשבתי על זה ,אבל אם את אומרת "
---------------------------------------------------
שיחה מאוד עמוקה הייתי אומר ,חיים תל אביבים לא ממומשים ,עברתי לדירה הזאת לפני שלושה חודשים ,זה הבית שלי, מי קאסה
וזאתי שיוישבת איתי על הגג ,זאת השותפה שלי, מרלן ,חוץ מזה שהיא השותפה שלי אני לא יודע עליה דבר .
טוב לי ככה לא לדעת כלום ,רק מחלקים תפקידים בתורנות בעיקר בקניות,כי החלטנו שלפצל את המקרר לשניים זה יהיה נורא לא סימפטי וייצור מריבות ופלישות מהצד הנגדי של המקרר .
כן ,גם יושבים על הגג לפעמים אבל זה רק שיש לה זמן ,כי אני ,אני תלוי כזה ,הולך משם לפה מתעלקם -רק שלושה חודשים וכבר הבועה התל אביבית השתלטה עליי -לא קורא עיתונים, לא רואה טלוויזיה, עובד פה עובד שם
עמוק בתוך דירה עם איזה אישה אחת שמתיימרת להיות השותפה שלי
----------------------------------------------------------
איי סרח ,סבון ,מכיר ? אמרה לפתע בדיוק כיבתה תסיגריה בעציץ קקטוס שקניתי למטה
-"איי אבן ,רגשות ,מכירה ? " אמרתי ברצינות ,ואז צחקתי ,ממילא היא לא מרגישה האבן
-"האמת שאני לא מתקלח כי אין סבון ,כי לא קנית ,וזה שאת אישה שמשום מה תמיד יש לך ריח יותר טוב משלי זה לא אומר שזה מצדיק את חוסר השימוש בדוש " אמרתי
-------------------------------------------------------------
האבן הזאת ,תמיד מחפשת אותי בקטנות ,תמיד כזו מושלמת בלי רגש וללא חיוך ,מפרישה זיעתה בריח פרחים ,יושבת שם בגג בלילות היא והסיגריות .
ממש מאוחר אפשר אפילו לשמוע אותה, מדברת עם אבנים אחרות דרך המרפסות
כאילו הן מרגישות משהו בכלל האבנים הללו.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לאחר שירדתי למטה לקנות סבון חזרתי ועל פתח הדלת היה רשום באותיות גדולות וברורות צו פינוי ,
בום ! לקחתי את הפיסת הנייר זרקתי תסבון על החתול החום של מרלן ועפתי למעלה
-"את רואה את זה ?" אמרתי
-"מה יש? " אמרה בפשטות
-"צו פינוי זה מה יש! " אמרתי ברוגז שמקורו עוד לא ידוע לי אולי בגלל האדישות
-"אני הולכת לישון ,נדבר על זה מחר ?" אמרה ותוך כדי קמה
-"שיהיה,ואחרי זה אל תגידי שאני נלחץ מהר"
הלכה משם ,עם הרגליים הארוכות שלה כמו איזה ג'ירפה
שומעים אותה בכל הבית, איך שהיא מנקה את העצמות שנתקעו לה בשיניים ,איך היא נכנסת למעורה שלה ונופלת על מיטתה .
אז גם אני הלכתי לישון החזרתי את הצו פינוי אל הדלת.
-"לילה טוב " צעקתי ,זעקת נמר נשמעה מרחוק
יום למחרת 8:00
בחלום אני שוקע עמוק בתוך אבק, אבק של בית גדול , לא מוצא את היציאה ,צועק סתם "למה דווקא אני? " קולות מהודהדים חוזרים אליי ללא עונה
לפתע האבן מגיעה ושואלת אותי למה לא הורדתי את הזבל ולמה לא לקחתי את היבשים מהמכבסה של שאול ,ואני ממשיך לטבוע והיא בשלה כמובן היא והחתול.
דפיקות בדלת ,אני מתעורר, עוד לא מבין בחלום הדפיקות כמו יריות של אקדח בבום אחד מתעורר, הלכתי לכיוון הדלת- כשבדרך ראיתי את החתול שלה אוכל את הסבון שקניתי
פתחתי את הדלת ואחד שנראה לי מוכר אומר לי
-"אתה מתבקש לאסוף את חפציך ולהתפנות מכאן עד השעה 12 "
-"מה?,על מה אתה מדבר? "
-"צו פינוי"
-"הא?" מתכחש לעובדה ראיתי את הצו ,מתכחש לעובדה שהאבן עוד ישנה שם .
-"הלו סוטול מה אתה דפוק אני השכן ממול ,תגיד מרלן התעוררה כבר?" באותו רגע ,חשתי הקלה ,אבל הכעס שלי על השכן הזה העלים את ההקלה ברגע.
הדלת נטרקה עוד לפני שהוא הספיק להגיד "ררגעע"
באותה שניה הלכתי לסלון לקחתי את החתול השמן שלה לקחתי תסבון ,זרקתי את החתול לחדר של האבן ,והלכתי להתקלח ,שרתי כמו משוגע ,גם בישביל שהאבן תקום ,וגם שיחשבו ששמח פה בדירה
מה אני צריך תשכנים האלו ,שיתחילו עם השותפה שלי? .
