יצירות אחרונות
פסימי, אופטימי, וחכם (1 תגובות)
אדם אמיר-לב /פוסטים -28/11/2024 21:35
שיר השבוע - כִּסֵּא רֵיק (1 תגובות)
נורית ליברמן /שירים -28/11/2024 21:34
הַחְזִיקִי לָנוּ אֶצְבָּעוֹת, זֶה עוֹד יָבִיא תּוֹעֶלֶת (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/11/2024 21:23
יצירה חורפית מענגת (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -28/11/2024 06:35
עַל כַּנְפֵי יוֹנַת הַשָּׁלוֹם🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/11/2024 05:19
כוחו של אוכל (12 תגובות)
אילה בכור /שירים -27/11/2024 22:03
ובשתיקה של מעלה (5 תגובות)
חימי כץ /שירים -27/11/2024 17:55
יום חדש (8 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -27/11/2024 16:14
סיפורים
מחיר הבגידה
׳׳—׳™׳¨ ׳”׳‘׳’׳™׳“׳”.jpg
היה קשה להאמין שהאישה אשר אהבתי וההדגשה על אהבתי, תבגוד בי.. התחתנו די צעירים ואחרי שנתיים נולד בני הבכור, בדיוק התקבלתי כשותף במשרד עורכי דין ידוע בת"א. החיים זרמו במסלולם, מבחינה כלכלית לא היה חסר דבר גרנו בצפון ת"א באחד מאותם "מגדלי" בנין, יצאנו לחו"ל פעמיים בשנה ואפילו הפסקתי לספור כמה פעמים יצאנו לחופשה בארץ. ידעתי לפנק את אשתי זכרתי את יום הולדתה זכרתי את יום הנשואים ולא שכחתי להביא פרחים ביום האהבה.נתתי לאשתי הכול ואולי יותר מדי. לא הרגשתי את השינוי שחל בה, אומרים שהבעל תמיד יודע אחרון תאמינו לי זה נכון.כולם ראו כולם ידעו חוץ ממני. זה לא שהיתי טרוד בעבודה השתדלתי להגיע מוקדם אהבתי להיות בבית להיות עם בני עם אשתי. בדיעבד כשאני משחזר את השנה האחרונה אני נזכר כי היו טלפונים שכאשר ביקשתי לענות השיחה נותקה,היו גם מקרים שאשתי הייתה מקבלת שיחה לפלאפון והייתה הולכת לצד או מתלחשת, לא הייתי חשדן לא ראיתי סיבה לכך, הייתי נאיבי,תמים. לא חשדתי גם כשהייתה יוצאת בערב עם חברה לקפה בהתחלה זה היה נכון אך בהמשך תוך שיתוף פעולה של אותה חברה היא הייתה נפגשת איתו. הכאב עדין לא מרפה עד כי איני יכול להזכיר את שמה או את שמו. לא חשדתי גם כשהיא נכנסה להריון למרות שידעתי כי שמרנו, אוי כמה שהיתי תמים זה רק מראה כמה אהבתי את האישה הזו.כנראה שהפחד מאיך יראה התינוק גרם לה לעשות הפלה לקח הרבה זמן עד שהצליחה לשכנע אותי, כל כך רציתי ילד, היא אמרה לי כי היא לא מוכנה מבחינה נפשית לעוד ילד "ומה אתה רוצה שאני אכנס לדיכאון". האמת ואני חייב לציין זאת היא טיפלה במסירות בבנו באמת אין מה לומר הוא היה תמיד בעדיפות ראשונה. אני כבר לא זוכר מי סיפר לי שראה אותה בשעת ערב עם אותו גבר ואולי הדחקתי זאת אך לבסוף החלטתי להיעזר בבלש הפרטי שמידי פעם אנו נעזרים במשרד, כמובן שהסברתי לו במה מדובר והוא הבטיח חשאיות מלאה. זה לא לקח הרבה זמן וכשהבלש הפרטי קרא לי למשרדו האמנתי כי הוא לא מצא דבר.הוא היה חד וקר הוא הראה לי תמונות שלא השאירו יד לדמיון.ביקשתי כוס מים וביקשתי להיות לבד, באותם רגעים הרגשתי כי הדם אוזל מפני אחזתי חזק בתמונות המפלילות לא שם לב כי אני מקמט אותן.המחשבות רצו בראשי לא יודע מה לעשות, איך לפעול.שילמתי לבלש השארתי את התמונות וביקשתי ממנו להשמידן. בדרך לבית חשבתי איך אני הולך לפגוש אותה,התביישתי,אני התביישתי בשבילה ,לקום ולהתגרש זה קל מדי, זה טוב מדי בשבילה . כשהגעתי לבית כרגיל היא הייתה בערב בנות שחררתי את הבייביסיטר והלכתי לישון אפילו לא התקלחתי. למחרת הקדמתי לצאת התקשרתי לבלש הפרטי והודעתי לו כי אני בדרך אילו, הוא קצת הופתע אך הבטיח כי יהיה במשרדו. "אני רוצה להעסיק אותך לדבר ספציפי" אמרתי "אני רוצה שתעקוב אחרי אשתי וכאשר תמצא אותה במצב אינטימי עם אותו גבר אני רוצה שתיצור איתי קשר ותזעיק אותי למקום" סיימתי הבלש הביט בי ואמר "אני פוחד שתעשה איזה מעשה שאחר כך תצטער עליו" אני הבנתי את כוונתו ושכנעתי אותו כי לא אפגע בהם. לאחר מספר ימים הוא התקשר ומסר לי כתובת של צימר שיועד למפגשים אינטימיים.יצאתי במהירות מהמשרד לא עונה לקריאתה של מזכירתי הגעתי למקום ופגשתי את הבלש הוא הצביע לעבר אחד הצימרים והזכיר לי כי הבטחתי לא לפגוע בזוג האוהבים. "הם הגיעו לפני חצי שעה" אמר והסתכל לכיוון הצימר "ובאיזה מצב הם" שאלתי בתקווה שיבין את כוונתי. "בדקתי לפני רגע הם בשיא הפעילות" השיב. "אוקי אני רוצה לפרוץ פנימה ולפני שתתחיל לבלבל לי במוח אני שוב מבטיח לך כי לא אפגע בהם" לחשתי לו ניזהר לא להתגלות. אני כמעט בטוח כי הוא לא האמין לי זה פשוט המראה שלי ששכנע אותו התקרבנו במהירות לצימר הבלש בעט בחוזקה בדלת הכניסה ויחד נכנסנו פנימה. עברו מספר שניות עד שהם הבינו מה קרה, אשתי נתפסה במערומיה תרתי משמע היא ניסתה לשווא להסתיר את גופה מתחת לסמיכה שהייתה מונחת תחת למאהבה . הגבר ניתר מהמיטה ונעמד בפינת החדר אשתי רצה למקלחת ונעלה עצמה שם. המאהב פחד הוא לא הוציא הגה (טוב הוא ראה איך נראה הבלש)שמרתי על קור רוח וראיתי איך הבלש מתפעל. ראיתי את מכנסיו של הבחור מונחות על השידה הרמתי אותם ולפני שהגשתי לו אותם הוצאתי מהכיס את תעודת הזהות שלו, הרגעתי אותו (הייתם מאמינים) וביקשתי ממנו להתלבש. לקחתי את בגדיה של אשתי ומסרתי לה אותם ובקשתי ממנה להתלבש ולצאת מהמקלחת כשברקע אני שומע את בכייה. לאחר חצי שעה היא יצאה עיניה אדומות והיא חנוקה מבכי הגבר ישב בצד המיטה רחוק ממני "אני מתכוון להתנהג בצורה בוגרת ועניינית במקרה הזה" אמרתי בקול תקיף (ועל תשכחו כי אני עורך דין)"אנחנו נמצא דרך איך להתמודד אם המצב פניתי לאשתי כאילו מנסה לעודד אותה ואז פניתי לגבר "טוב אני מבין שזו לא הייתה הפעם הראשונה אבל מי בכלל סופר אני מקווה שנהנתה רק מה אתה צריך לשלם על זה" אמרתי וראיתי איך עינו של הבלש מצטמצמות כשהוא מוכן לזנק עלי. המאהב החל לומר משהו אך מיהרתי ואמרתי "נהנתה, תשלם אני נותן לך ללכת אך קודם תשלם לי 100 ₪ כי השתמשת במשהו ששיך לי" והפעם הבלש הגיב בתדהמה המאהב מרוב שרצה ללכת, לברוח נתן את הכסף ונעלם. בערב הגעתי הביתה אשתי קיבלה את פני, היא לא אמרה מילה חיכתה שאומר משהו אך אני נכנסתי לחדר העבודה הנחתי את התיק על השולחן והלכתי להתקלח. כשסיימתי חיכתה לי ארוחת הערב, בני כבר היה יושן שאלתי מה היא הכינה והיא אמרה כי הכינה שניצל עם אורז וכמובן סלט ירקות קצוץ, מעניין בדיוק המאכלים שאני הכי אוהב . התיישבתי ליד השולחן היא בדיוק הגישה את האוכל ואז הוצאתי מכיס חולצתי שטר כסף של 100 ₪ אותו שטר שקיבלתי מהמאהב והנחתי על השולחן. אשתי הביטה בי כלא מאמינה סיימתי לאכול קיפלתי את שטר הכסף והחזרתי אותו לכיסי וכך היה בכל ארוחה, בוקר וערב. אשתי חיכתה שנשוחח נדבר אבל אני בשלי לא הוצאתי הגה בקשר למקרה רק אמרתי כי אני לא מתכוון להתגרש. חלף חודש ובצהריים הזעיקו אותי לבית הגעתי ופגשתי איש משטרה הוא שאל מה הקשר שלי לדקלה אמרתי כי היא אשתי ואז, לאחר שהציץ בתעודת הזהות שלי אמר "אני נורא מצטער אך אשתך נמצאה מוטלת על המדרכה לאחר שקפצה ממרפסת ביתכם " כל זה קרה לפני חמש שנים ומאז לא התחתנתי הרי אני עדין אוהב את אשתי. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |