כמו כל ערב היא התחילה בטקס הצייד מלוטש שלה; אני נח על הספה בזמן שהיא הולכת למטבח ,והיא בעיניים מפוקסות שולחת לי מבט .
הייתי רוצה שזה יהיה מבט של תשוקה ,וכמובן מפה הדמיון רק חוגג...אך המבט הזה היה מבט של כוח : "אומנם אני אישה ,אך אני לא מתכוונת להכין לך את האוכל" - כמובן שלא אמרה זאת ,ועובדה! בחיי לא ביקשתי ממנה להכין לי אוכל ,פחדתי .
אני כמובן רעב,חיי על משלוחים ושאריות ,
והיא,היא מבשלת לה מטעמים ,כל חתולי השכונה מתאספים סביב החלון והמרפסת ,"מיאו" הם אומרים "תביאו לנו גם" ,אני עונה להם - נסו דרך הדלת, בקרוב יגיע שליח עם סיני .
"מרלן, החברים של החתול שלך שוב הגיעו" אומר כאילו מרוכז בתוכנית טלוויזיה מנסה לפתח שיחה ידידותית .
אוכלת ולא עונה ,היא וכל החסות שלה .
"אז מה איך היה היום בעבודה ? " אומר ותוך כדי מוציא סיגריה מהחפיסה שהייתה על השולחן
-"אני אוטוטו מסיימת תואר שני, בדרך לדוקטורט במלצרות ,מה כבר יכול להיות?! עבודה!"
וכמובן באווירה פסטורלית זו ,לכאורה , אנחנו מעבירים כל ערב .
לפתע נשמע צילצול דק בפעמון הדלת .
אני קם מהכורסה לפתוח לאוכל שלי ,הצילצולים נעשים רבים יותר ויותר ,מה לחוץ לו לסיני
אני ניגש ופותח את הדלת אני רואה את הסיני שלושה חתולים תוקפים את השליח אחת מהן כבר הייתה על הרגל שלו ,לקחתי מטאטא מהבית וגירשתי אותן
-"במה את בוהה זה הכל החתול שלך מביא !"
חוזרת לטלוויזיה באפתיה
במבט שני שלה היא שמה לב למשהו ,היא קופצת מהספה ובידיים רחבות ובקפיצה לחיבוק
אני מתבונן בה ולא מבין ,לאחר שניה היא קופצת על הסיני וצועקת :
-"איציק! ,איציק אני לא מאמינה....."
ואז התחיל דיאלוג ממושך על עבר חייה ונוסטלגיות שנגמרו "עכשיו אני פה,איתו.." ,וכל זה בזמן שאני מסלק עוד חתולים שהסתננו .
לבסוף הלך בלי ששילמתי לו ,אך הוא הלך איתה עם מרלן
נשארתי לאכול לבד .
אז יצאתי גם אני לקחתי כסף ,סיגריות ואת הסיני שמתי במקרר ממילא עבר התיאבון ,התקדמתי ברחוב לכיוון בית הקפה הקרוב ,חושב..אמצע הלילה והכל ..כל כך אטום
לפעמים מרגיש כאילו זה תוכנית טלוויזיה על החיים שלי ; לבסוף הגעתי לבית הקפה ישבתי קראתי תפריט ,מחמאה למלצרית ,שתיתי קפה שחור בוץ ,בלילה ,הרגשתי אותו ארוך את הלילה לא רציתי לישון.
כשחשבתי לקום פתאום איזו אישה קמה איתי ,באה לעברי בחצי חיוך וביישנות מובהקת ,במהרה זרמנו לדירה,לא יודע איך הכל קרה ,סוף סוף מישהי באה לדירה שלי ..
הולך איתה ועולה החדר המדרגות ,הולך מאחוריה ומוביל אותה לדירה ,מחייך כל כך.
נכנסנו לדירה,לא שמתי לב לדבר ,כמו זוג שמכיר שנים ,זחלנו והשתחלנו ליחידה שלי בדירה, אור ניאון קטן ליד המיטה דלק ברוטינה נוראית.
התחלנו להשפך ולהתקרב ,התשוקה זרמה בעורקים ,זה הרגיש כמו ערב נהדר לשנינו ,אך שלפתע בום! טראח הכל חרב הפנטזיה נגוזה .
מרלן נכנסה לדירה בצעקות ובבכי נוראי,
שנינו קפצנו ,היינו מבוהלים למשמע הבכי המצמרר הזה ,הביישנית החרמנית נראתה מובהלת עוד יותר ממני, התלבשה מהר מאוד, מילמה משהו על "למה לא אמרת שיש לך מישהי.." ,לקחה את עצמה משם
אני שמתי על עצמי משהו ויצאתי לסלון ,הבנתי שזאת מרלן ,אבל לא עשיתי דבר,בנתיים היא רצה אל חדר שלה בבכי נורא ,לא חשבתי שאבן כזו יכולה להסדק ,פתאום הכל נפל, היא הייתה האבן התומכת של הדירה
והכל התנפץ עכשיו בהיוודע שיש לאבן רגשות- זה נושם.
הלכתי אליה לחדר לבדוק את המצב ,והיא כמובן העיפה אותי משם ונעלה את הדלת והמשיכה בבכי .
-"מרלן! מה קורה איתך שם פתחי את הדלת !
דברי איתי מרלן מה הבעיה?! אני יודע שאנחנו לא בקשר משהו אבל את תמיד יכול לדבר איתי "
ניסיתי להיות נחמד ,דיברתי אליה דרך הדלת בתקווה שיקרה משהו ,פתאום התחלתי ממש לדאוג לה ,אינני יודע למה, בכל זאת היא שברה לי את החלום התל אביבי של שותפות נהדרת,העיפה את הסטוץ שלי מהבית
אז למה? למה אני כזה טוב .
התחלתי להתחנן שרק תסביר לי מה קרה בנתיים ניהיה קצת שקט שם בחדר ,שמעתי אותה קמה מהמיטה ,היא התקרבה לדלת לשמוע אם אני עדיין שם ,היא פתחה באיטיות את הדלת
-"בוא לגג" אמרה בקול עגמומי
אז באתי .
עלינו לגג ושתקנו ,היא עישנה סיגריה ,היד שלה רעדה ,כנראה שהיא חיפשה איך לספר לי את זה .
-"זוכר את השליח הכלומניק שלך ?"
-"אוקי."
-"אז הוא ניסה לאנוס אותי "
באותו רגע לקחתי את הסיגריה והדלקתי ,הידיים שלי רעדו ,רציתי לחסוך זמן כי לא ידעתי איך להגיב .
"מה..האיציק הזה ? למה שיעשה דבר כזה? " לא ידעתי מה לומר.
שותקת ישבה שם ,החלטתי לשבור את הקרח
במכה נכנסה בי רוח שטות ,התחלתי לספר בדיחות,לשיר.
-היא לא זזה, הביטה בי במבט ריק .
-"תגידי משהו! בבקשה!" אמרתי .
התחלתי לצעוק שם ,לשיר שירים מוכרים שזכרתי מהצבא ששינינו את המילים שלהם .
התיישבתי על הכסא בחזרה ,שתקתי, ולבסוף אמרתי:
-"את יודעת ,את נורא יפה שאת בוכה " זה מה שדלק לי בראש לומר.
חיוך עלה לה על הפנים ,אהבתי את זה, הרגשתי טוב.
-"אתה בסדר אתה ,שתדע לך " אמרה
היא קמה משם לאחר מכן אמרה שהיא הולכת לישון ,אז הלכתי גם לישון כזה אני תלוי כזה ,שמתי לב שכל המיטה שלי מלאה בוץ מאיזה עציץ שנפל
זחלתי, ובדרכי לספה בסלון , שאלה אותי אם אני ירצה לישון איתה היא הזהירה בלי ידיים
"לא שתיכננתי! " אמרתי באצילות ,היא צחקה .
