מטבעות

כמו במטבעה עתיקה

יצקו והטביעו בי סימנים.

ולא היה שם מטבען וגם לא מטבעת

להטמיע בבדיל -חיי חותמת.

מביטה בבואה שנשקפת במראה

רואה דפוסי עיניים מוכרות של סבתא,

ושיערי האסוף לפקעת ממש כשלה.

 צחוק וחום של אימי מוטבע לו בנפשי,

ומטבעות הלשון הדבורים בי

באו לי מהורי ומספרי הרבים.

ואני בוחנת את השובבות בחיוך מאבי,ויודעת

שלא קבלתי מהורי דינרי- זהב ונחושת,

אלא סמלי מגש הכסף וערכי יושרה כאות

וענף של זית כתקוות,

וחותם אהבתם למשפחתם