קול עלי הכהן

זִהְתָה מַבָּט עֵינָיו.

זְגוּגִי,

קַר

לֹא מְחַפֵּשׂ דָּבָר,

עָקְבָה מְהֻפְּנֶטֶת

רָצְתָה לֶאֱסֹף

חִצֵי חִידוּדָיו

בִּקְצוֹתָם  הַרְעִילִים.

יָדְעָה

בַּרְנָשִׁים כָּמֹהוּ

מַפָּח נֶפֶשׁ

מוֹתִירִים

בִּזְרוֹעַ אוֹנָם.

תְּפִלָּתָהּ

קוֹל דַּקִּיק

קול עֱנוּת

בְּאָזְנֶיהּ קול עֵלִי הַכֹּהֵן:

" מָה לָךְ תְפִלָּה עָקְרָה,

נְשָׁמָה תּוֹעָה".

עָמְדָה כְּמַרְאָה קְעוּרָה

הַמְּבַקֶּשֶׁת לִלְכֹּד קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ בְּעֵת לִקּוּי חַמָּה.