חזרה ליצירות
סיפורים

אני | עצמי

שדונית | (14/06/2008 15:04) | 73 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
ראיתי את עצמי מבעד לזכוכית.
זה היה כך..
נכנסתי לספריה, חיפשתי חברה, העברתי כרטיס, השארתי את התיק ונכנסתי פנימה.
בחדר מחשבים, מעבר לקיר השקוף, ישבה שם...אני.
הפרופיל שלי לא נראה מלבב במיוחד, לא נסיכה עם עיניים שקדיות ועור צחור                 שמנמנה, מנומשת....סתם רגילה.
בהיתי באותה אני שישבה והקלידה.
מעניין מה היא כותבת. מה היא עשתה לפני שהגיעה לפה.
יש לה שיעור חופשי? או שהיא מסיימת תואר, היא לבד או עם מישהו ?
האם היא חשבה, האם היא חשקה, או פשוט חלמה בהקיץ על החיים שלי או שלה?
היא ישבה שם והקלידה, עבודה או אולי מכתב פרידה.
אני עד היום חושבת על הרגע, על אותה שניה בזמן שלי ושלה.
ואם הייתי מביטה בה ואז היא הייתה רואה אותי?
האם היינו מתמזגות? או שאולי נעלמות.... 
מי אמיתית?
ואם אמות, האם היא תשאר פה? תיפול לתוך קלחת של נוזל בוער?
או שהיא תמשיך לחולות הזהב של האלים?
עמדתי, הבטתי...בה, חיכיתי, לשניה אפילו לא נשמתי.
היא הזיזה את ראשה, הרכינה בקלילות ...לא לעברי ואמרה לחברה
דבר מה.
ואני .....הלכתי לצלם דפים מתוך מעמקי הספריה,
יותר היא לא הייתה שם.

תגובות

חזרה ליצירות